שגיאה
  • JUser: :_load: Unable to load user with ID: 60

ידיעות ומחקרים

"מגדל בבל" הכלכלי: שורשי המשבר

בסיפור מגדל בבל ניסו הבבלים לבנות מגדל צרכני שיגיע עד לשמיים. המגדל התמוטט, הפרויקט נכשל, ובני האדם איבדו את היכולת לתקשר זה עם זה.

עבודת מחקר זו בוחנת את הגורמים למשבר הכלכלי מנקודת מבט אסלאמית, ובוחנת נקודת ראות זו כפתרון אפשרי לחוסר היציבות הכלכלית. קובעי מדיניות, רגולטורים ואנשי מקצוע, יכולים להשתמש בממצאי מחקר זה כדי ללמוד, כיצד למנוע משבר כלכלי עתידי בשווקים. יחד עם זאת, המחקר מציין כי מהפך מוחלט לכיוון מערכת כלכלית אסלאמית, אינו מעשי.

המחקר משווה בין המשבר של ימינו, לבין "מגדל בבל" בתנ"ך ובקוראן שנבנה כסולם חומרני עד לשמיים, אך התמוטט כאשר מנגנוני התקשורת בין בני האדם אבדו. בדרך דומה יצרה הכלכלה העולמית המובלת בידי ארה"ב ואירופה, במהלך עשרים השנים האחרונות, מגדל בבל חומרני מבוסס צריכה, מושתת על חובות ומינופים מופרזים. מגדל זה התמוטט, כאשר כשל הביטחון בשפה הכלכלית (חובות, ביטחונות, קרנות נאמנות, נזילות והלוואות בין-בנקאיות).

המאמר מתאר את הכלכלה האסלאמית כפתרון חיובי אפשרי למשבר. בכלכלה זו אין הבדל בין החילוני לבין הרוחני, ולפיכך היא מנוגדת למודל הכלכלי הקונבנציונלי המבוסס על שווי בעלי המניות, ונותן עדיפות מרבית לתועלת, לרווחה וליכולת הבחירה האישיות. העיקרון הבסיסי של הכלכלה האסלאמית הוא האיסור על הלוואה בריבית. השיטה הנפוצה ביותר לניהול סיכונים היא חלוקת סיכונים, ובה חלקו של המלווה הוא חלק מוסכם מראש, מהרווח או מההפסד של ההשקעה.

הכלכלה האסלאמית מושתתת על ארבעה גורמים עיקריים: על הון עצמי ולא על חוב; מימון המבוסס בקפדנות על משאבים ולא על אשראי; שקיפות ושיתוף במידע בין המשקיעים לבין המנהלים; פיזור הסיכונים על-ידי שיתוף בסיכונים.

בניגוד לתפיסה האסלאמית, מגדל הבבל הכלכלי התמוטט עקב: חוב מופרז, מינוף יתר של נכסים, מִשכּון יתר, חוסר בשקיפות ובהבנת נכסים חדשים, ופיזור סיכונים על בסיס מודלים בלתי מציאותיים. גורמים אלה הובילו לסיכונים מערכתיים רבים, לתפיסה של "גדול מכדי ליפול", וכתוצאה מכך נדרשו "פעולות חילוץ". פעולות חילוץ אלה הגדילו את הגירעונות הממשלתיים, הגדילו את ההלוואות, והעלו את הסיכון לחדלות פירעון של המדינה, כפי שקרה בבירור בפורטוגל, באירלנד, באיטליה, ביוון ובספרד. בעיות אלה, עדיין ממשיכות לרדוף את הכלכלה הגלובלית כולה.

  • מאת פרופ' רובין מתיוס וד"ר עיסאם טלמסאני

קישור למאמר המקורי

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך