ידיעות ומחקרים

פשיטת הרגל של דטרויט היא רק ההתחלה

ספק אם הפגיעה המורלית והכלכלית מפשיטת הרגל של דטרויט תמנע מארה"ב כולה להמשיך ולאבד את עצמה לדעת

• מאת: הצוות הכלכלי

קריסה רשמית: דטרויט הכריזה על פשיטת רגל.לאחר שרשמה העיר חובות בגובה מיליארדים, הודיע ראש העיר כי לא נותרה בידיו כל אפשרות אחרת וכי הוא נאלץ להצהיר על פשיטת הרגל הגדולה בהיסטוריה האמריקנית

1. התעשייה באמריקה מרימה דגל לבן: פשיטת הרגל עצמה היא אקט משפטי-חשבונאי, ולא מעידה על משבר פתאומי שהתפוצץ או הגיע לשיא. ההחלטה היסטורית לפשוט רגל מעידה כי כלו כל הניסיונות של העיר, אחרי למעלה משנתיים של מאבק וניסיונות שווא לצאת מהמצוקה הפיננסית והתעסוקתית אליה נקלעה. העיר שהפכה לסמל של אמריקה התעשייתית-יצרנית, מרימה דגל לבן.

באופן אירוני, הניסיון מעיד כי דווקא אחרי הכרזה של פשיטת רגל, או כניסה לתהליכים של צ'פטר 11, חלה הקלה, רגיעה ואפשר קצת לנשום לרווחה. מדוע?

כי עכשיו המערכת המשפטית תקבע מהי רמת החיים ההכרחית עבור התושבים והעסקים בעיר ובהכרחיות הזו הנושים לא יוכלו לפגוע בשום צורה שהיא. זה יהיה שיפור דרמטי עבור עיר שכיום מימדי העוני בה יותר מכפולים מאלו שבארה"ב כולה ומזכירים יותר את אירופה מאשר את ארה"ב. בפועל, העיוות באבטלה גבוה יותר, כיון ששיטת המדידה מעוותת במתכוון ומניבה מספרים נמוכים ב-50% מהמספרים האמיתיים.

2. הושלם הניתוק בין Wall street לבין Main street: פשיטת הרגל של דטרויט מסנוורת ובולטת במיוחד על רקע העובדה שהשבוע חגגו מדדי המניות בארה"ב שיא של כל הזמנים (S%P) וגם הנאס"דק בשיא של 14 שנה. מה הפלא? לו דטרוייט הייתה מקבלת קמצוץ מההיקפים האדירים של ההרחבה הכמותית במסגרתה הפד הזרים טריאליארדים / ביליארדים של דולרים ב- 3 תוכנית רצופות ( QE1, QE2, QE3, ), המצב בדטרויט היה אחר לחלוטין.

האקט הזה מהווה נק' מפנה המסמנת את השלמת הניתוק בין Wall street לבין Main steet. לא לחינם המאיון העליון (1%) מסמן את חילוץ התעשייה הפיננסית כיעד מספר 1 החילוץ המתמשך הזה מניב לו רווחים אדירים ומגן על הונו ומעמדו. ומה עם כל השאר? מקבלים פירורים ודטרוייט היא דוגמה טובה לכך.

כלכלת ארה"ב, הכלכלה הריאלית ולא עסקי האוויר והאלכימיה המודרנית של תעשיית הפיננסים, מצויה בהנשמה מלאכותית ובמצב קריטי, גם אחרי 6 שנים של תמריצים, הטבות מס וכל טריק מוכר ושאינו מוכר שיש.

3. התלות של דטרויט בכלכלה העולמית הפכה עבורה מנכס לנטל: דטרוייט היא במובן רב גם קורבן של העולם הגלובלי-אינטגרלי ושל השינויים בהרגלי הצריכה של מכוניות, בטעמים של הצרכנים ובהעדפה לרכבים זולים יותר מתוצרת המזרח. דטרויט לא למדה להשתנות יחד עם טעמם וכיסם של הצרכנים ורוכשי המכוניות. אם הייתה משתנה ומתאימה את עצמה לחוקי המערכת הכלכלית שהפכה לגלובלית ובה כולם תלויים זה בזה ומשפיעים זה על זה, דטרויט הייתה יכולה להיות במצב אחר לחלוטין מזה הנוכחי.

4. אל תחסוך, תצרוך: כמו האמריקאים, גם תושבי דטרוייט חטאו בחטא היוהרה ובשנים שמיליארדים זרמו לקופת העיר, שימשו להגדלת הצריכה, להשקעה ממונפת בנדל"ן ולהעלאת רמת החיים גם במחיר העלאת החוב של העיר ותושביה, במקום לבצע בדיוק את ההיפך ולנהוג באחרות, בצריכה מאוזנת ובהפחתת החוב, כדי לשמור משאבים ואמצעים לימים קשים. אבל באמריקה כמו באמריקה, המסר הוא: אל תחסוך, תצרוך.

5. מדוע פשיטת הרגל של דטרויט תפגע באמריקה כולה: פשיטת הרגל של דטרויט תפגע באמריקה כולה.

ראשית, זו פגיעה מורלית בגאווה האמריקאית. העיר שהיוותה סמל לתעשייה האמריקאית ולעליונותה הגיעה למצב קשה שכזה.

שנית, קרנות פנסיה מרחבי ארה"ב מושקעות בני"ע ובאגרות חוב שהנפיקה דטרויט למשקיעים. עכשיו, סימן שאלה תלוי מעל ההשקעה הזו והתוצאות יורגשו ברחבי ארה"ב.

שלישית, הפגיעה תורגש גם בבנקים שלהם חייבת להם דטרויט כסף ודרכם בכל ארה"ב. אבל לא הייתי דואג יותר מדיי לבנקים. תסמכו עליהם, הם ידעו להשתמש בכספי המסים וימשכו את החוטים הנכונים, כדי לצאת מזה בנזק מינימלי.

רביעית, נוצר כאן תקדים ופתח עבור ערים נוספות המצויות בקשיים פיננסיים ותעסוקתיים, להכריז גם הו על פשיטת רגל. התוצאה תהיה מעגל קסמים של פגיעה מורלית, פגיעה באזרחים האמריקאים וירידה בגביית המסים ובהכנסות המדינה ממסים ולכן גם ביכולתה של המדינה לסייע לערים בקשיים. אבל בינתיים אין מה לדאוג, הממשל ישלם אולי מס שפתיים, אבל ימשיך להפנות את עיקר תשומת ליבו לחילוץ המתמשך של המגזר הפיננסי.

6. דטרויט על סף רעב, באדיבות ממשלת ארה"ב: ומה יהיה על תושבי דטרויט הנמצאים במצוקה, אותם 700 אלף מתוך ה- 1.8 שלא יכלו להרשות לעצמם לעזוב ונותרו מאחור? צריך לדאוג להם, כי לא בטוח שהמערכת הפוליטית תדאג להם. השיתוק בבית הנבחרים לא מאפשר לממשל להעביר כמעט שום החלטה חשובה. השבוע עבר "חוק החקלאים" במסגרתו, באופן מסורתי, מופיע לצד סובסידיות נדיבות וחקלאים ובמיוחד לקונצרנים חקלאיים גדולים ועשירים, גם תקציב בולי המזון עבור העניים והנזקקים.

כזכור, 1 מתוך 6 אמריקאים חי על תלושי מזון. ולא שתגידו שזה נקרא לפנק אותו, מדובר על תלושים בסך 134 דולר לאדם לחודש. אבל כאמור, בגלל התנגדות הרפובליקנים, עבר החוק על כל המיליארדים לחוות ולחקלאים וללא תקציב לבולי המזון. אפס.

לכן, אם הייתי תושב דטרוייט, לא הייתי בונה על כך שהמדינה או אפילו הממשל הפדרלי יעזור לי. נכון, ג'סטות מילוליות יהיו, אולי אפילו איזה נאום נשיאותי מחמם לב. אבל עד שזה יתורגם להחלטות ביצועיות, חקיקה והזרמת כספים - הדרך עוד ארוכה ומה שיישאר יהיה רק טיפה בים לעומת מה שהעיר צריכה באמת.

7. דטרויט יכולה להיהפך לעיר לדוגמה ולאמץ את הערבות ההדדית כדרך חיים: לכן, תושבי דטרויט צריכים ויכולים לעזור לעצמם ולתאגד יחד כצרכנים, כתושבים וכשותפים לצרה ולהתחיל ביוזמות המשקפות את הפן המעשי והפרקטי של ערבות הדדית ביניהם: החלפת שירותים ומיומנויות בינם לבין עצמם, גמ"חים, בנק זמן, עסקים חברתיים וקואופרטיביים, הקמת מחסני מזון לחלוקה, עידוד רוח ההתנדבות בעיר, איסוף וחלוקה חינם של מזון מבתי עסק ומפעלים לאלו הסובלים ממצוקת רעב ועוד... אם יתחברו סביב המצוקה וינסו למנף אותה לשינוי חברתי וקהילתי, הם יגלו שבמידה רבה בכוחם לעזור לעצמם. יש הרבה כוח בהתקשרות בערבות הדדית, גם כלכלי וגם מורלי.

8. אולי הפתרון הוא להביא את הליגליזציה של המריחואנה לדטרויט? אל תצחקו. זו דרך מעולה שמצאו הממשל, האליטות והמערכת הפוליטית כולה להרגיע את האזרחים ולמנוע מהם לקלוט עד כמה חמור מצבם. הרי סטלנים לא עושים מהפכות. לכן, לא אתפלא אם מישגן תהיה המדינה הבאה שתתיר שימוש בקנביס, או לפחות תנקוט במדיניות רשמית של עצימת עין.

9. מהי ה"ברית" שבתוך ארצות הברית של אמריקה? המשבר הזה מהווה עבור דטרויט הזדמנות להשתנות. לא הכל שחור. עד שלא מגיעים לנק' שפל כזו, המוטיבציה להשתנות לא מספיק חזקה.

האם אירוע דטרויט יהווה תמריץ עבור כל ארה"ב להשתנות ולהבין את מצבה האמיתי, במקום להסתנוור מהחגיגה בפיננסים ולחשוב שהיא אינדיקציה למצבה האמיתי?

בספק רב.

האם מדינות אחרות וחזקות יותר מבחינה פיננסית יאמצו מודל של ערבות הדדית ויסייעו לדטרוייט? בספק רב. אין היום ערים חזקות ובכולן התעשייה המסורתית מגמגמת והחוב הפיננסי דוחק.

מה בעצם המשמעות של השם "ארצות הברית של אמריקה"? על איזו ברית מדובר בדיוק? זה הזמן לבחון את הברית הזו, אולם ספק אם זה יקרה. אמריקה תמשיך לפנטז על כך שהיא ההתגלמות

החלום האמריקאי, בעוד היא ממשיכה לחיות בתוך שיטה כלכלית וחברתית המביאה על עצמה את כליונה שלה.

אבל להבדיל, בערבות הדדית זה יקרה ובכוחה יכולה לסגור את הפער בין שמה של ארה"ב לבין איך שהיא מתנהלת בפועל...

קישור למאמר המקורי

קישור למאמר נוסף