?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

ידיעות ומחקרים

רדו אל העם

הממשלה החליטה להפחית 10% משכר הח"כים - שאישרו הפחתה של 1% בלבד

  • מאת: גיא יצחקוב, חבר הצוות הכלכלי של תנועת הערבות

 

 shutterstock 87348338 300 200

 

איני יודע כמה אזרחים באמת חשבו שהצעת הממשלה להפחתת כעשירית משכר הח"כים הייתה יותר מספין תקשורתי מתוחכם עם סוף ידוע מראש, המיועד לזכותם בנקודות אהדה מהציבור. שכן, חברי הכנסת הם הסמכות הסופית לקביעת שכרם. במילים פשוטות, הם מחליטים כמה הם מרוויחים. בנוסף לקביעת שכרם הח"כים גם קובעים את הקוד האתי להתנהגותם ומאז שנת 2003 הם מטרפדים כל נסיון להחיל את הקוד המחמיר שגובש על ידי וועדה ציבורית ברשות השופט בדימוס יצחק זמיר.

למרות שהסיבה להרכבת הוועדה באותה שנה הייתה ריבוי הסתבכויות והתנהגויות בלתי הולמות של הח"כים. כך לדוגמא הצעה לאסור על ח"כ לקבל מתנה בשל תפקידו אלא אם ניתן הסבר סביר לנתינתה נתקלה בעמדה מנוגדת של הח"כים אשר לדעתם יש לאשר קבלת מתנות בהקשר של ארוע אישי, חגיגי של ח"כ או של קרובו, וזה רק קצה הקרחון.

קל (מאד) להתרעם על הידיעה הזו ובצדק אבל יתרה מכך מתהווה לנו תמונת מצב בהירה ואמיתית על הטבע האנושי האגואיסטי והנצלני. אין זו הקדנציה הראשונה בה אנו שומעים על חוסר הסכמה של נבחרי הציבור להורדת שכרם, יתרה מכך, כבר התרגלנו לשמוע במשך השנים שהכנסת המכהנת החליטה להעלות לעצמה את השכר.

לא מדובר בחבורה ספציפית של אנשים שמתנהגת בחוסר התחשבות ואטימות משוועת, שכן במהלך השנים האנשים התחלפו והתופעה נמשכת. לא משכנע? אז הרשה לי לשאול אותך שאלה. אם היו נותנים לך להחליט על גובה שכרך או על אפשרות להורדה בו, בכנות, מה הייתה החלטתך? סביר להניח שרובנו היינו פועלים בדיוק כמו חברי הכנסת.

כפתרון אפשר לבחון מספר אלטרנטיבות. הראשונה היא הרגולציה המוכרת לנו היטב. אפשר להעביר החוצה את נושא קביעת השכר לוועדות חיצוניות בלתי תלויות. האם יעזור? המציאות הכואבת מלמדת שלא ממש, טבע האדם אגואיסטי תמיד מצא וימצא דרכים לעקוף את מגבלות הרגולציה .

במקרה שלפנינו כשפוליטקאי המרכז עוצמה וכוח מחליט שהוא רוצה למקסם את טובתו שלו הוא תמיד ימצא את הדרך לעשות זאת בעוד שהציבור ימשיך לנהל קרב מגננה. הצעה נוספת ומקורית יותר מטפלת בשורש הבעיה שהוא חוסר הרגישות החברתית והאטימות לציבור שמגלים נבחריו.

חוסר רגישות בא לידי ביטוי בבחירה סלקטיבית בגזירות שיגדילו את המצוקה ואי השוויון והעיד על כך שהמערכת הפוליטית כולה מנותקת מהעם ועסוקה בריטואלים משל עצמה להתמודדות עם המצב. לכן, בואו נשלח כל אחד מנבחרי הציבור לחיות במשך שנה עם המשכורת החציונית בישראל, קצת פחות מ6000 ש"ח (כמדינה שממוקמת במרומי מדד אי השויון המשכורת הממוצעת אינה מדד מייצג ולכן בחרתי בחציון), אז ירגישו נבחרינו מה המשמעות של הפחתת קצבאות הילדים ל-140 ש"ח לילד, העלאת המע"מ ל18% ומדוע למרות שבנק ישראל מתהדר בכך שהאינפלציה נחשבת למתונה (1.8%) קשה מאד עד בלתי אפשרי לגמור את החודש (רמז: יוקר המחיה).

לעניות דעתי, החודשים האלה, בהם ירגישו ח"כ כיצד באמת מרגישה גב' כהן מחדרה, האם זה יעזור? גם ספק גדול. פתרון יציב ובר קיימא ייתכן רק במצב של ערבות הדדית ביננו, כאשר הפוליטיקאים ידאגו לנו ממש כמו לילדים שלהם. נקווה שעל אף שהדבר נשמע אוטופי הוא קרוב מכפי שאנו חושבים, זה תלוי רק בנו, לקחת את העניינים לידיים ולהתחיל את השינוי מלמטה, בתהליך של חינוך האדם ושינוי וערכים חברתיים. באמצעות השפעת הסביבה ניתן להגיע לכך במהרה.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך