?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

ידיעות ומחקרים

"50 אלף עסקים ייסגרו ב-2012; מספר המפוטרים יגדל ב-150 אלף איש"

shutterstock 52721299 new

"באפריל 2012 נרשמה הרעה משמעותית וחריגה במצב הסיכון של חברות במשק, שהידרדר מרמה של 6.09 במארס ל-6.29 באפריל - כך לפי מדד הסיכון (מונח שמגדיר את רמת הסיכון של כלל ענפי המשק, המבוסס על נתונים בנקאיים ועסקיים של חברות, כולל צ'קים חוזרים וחשבונות מוגבלים) המשולב של חברת בי.די.איי קופאס (BdiCoface) מסוף השבוע. ההרעה ניכרת גם לעומת אפריל 2011, אז היה מדד הסיכון של המשק 5.90.

"המגמה מצביעה על כך שהשנה ייסגרו משהו כמו 50 אלף עסקים בהשוואה ל-42 אלף עסקים בשנים רגילות - גידול של קרוב ל-20%", אומר איל ינאי, מנכ"ל משותף של חברת בי.די.איי קופאס. "מדובר בתוספת של 150 אלף עובדים שיפוטרו השנה בהשוואה לשנים קודמות. חלק מהם, כמובן, ישתלבו חזרה בשוק העבודה", הוסיף.
"כרגע אנו לא נכנסים למיתון (ירידה מתמשכת בביקושים ובצמיחה), אבל בהחלט נכנסים לתקופה של התגברות קריסת חברות במשק. אם ב-2013 המצב יחמיר, ומהמגמה הנוכחית תימשך ניתן להעריך בסבירות גבוהה שניכנס למיתון", אומר ינאי.

לדבריו, הסיבות לכך ברורות: אם חברות ימשיכו לקרוס יהיו יותר פיטורים, עלייה באבטלה, צמצומי ביקושים, וירידה בצמיחה. לדברי ינאי, "ישנן קריסות בכל ענפי הקמעונות, בענף השירותים, אלקטרוניקה וחשמל, טקסטיל, תשתיות ובנייה, ולמעשה ברובם המוחלט של הענפים. מדובר לרוב בעסקים קטנים, אבל בהחלט נראה גם עסקים גדולים קורסים. מטבע הדברים, המקרים הגדולים הם שיגיעו לתקשורת. הרי עסקים קטנים קורסים כל הזמן - וזה לא מגיע לתקשורת" ".

תנועת הערבות: אכן, נתוני החשבונאות הלאומית טרם משקפים את המגמה השלילית שכבר החלה במגזר העסקי ובשוק העבודה בחודשים האחרונים.
כמו באירופה, גם אצלנו תצטרך הממשלה להחליט אם מהדקים את החגורה ומקצצים מיליארדים בתקציב, או שסופגים הגדלה זמנית של הגירעון וממשיכים לעודד את המגזר העסקי ומיישמים את המלצות טרכטנברג היקרות.

גזירות כלכליות אצלנו - יבטיחו גירעון תחת שליטה, אבל יש להן השפעה קצרת טווח שלילית מאוד על שוק העבודה, על המגזר העסקי ועלינו האזרחים, במיוחד על השכבות החלשות ועל מעמד הביניים. יותר עסקים יסגרו, יותר עובדים יפוטרו והפערים הגבוהים גם כך ילכו ויגדלו.

מנגד, אם לא יטילו גזירות וימשיכו לעודד צמיחה וליישם דוח טרכטנברג, מאיפה יבוא הכסף? ואיך תגבנה סוכנויות הדירוג על העלייה בגירעון בתקציב המדינה?

לכן, גם אצלנו, יש מבוי סתום. הפיתרון הוא ערבות הדדית בינינו. ערבות היא לא רק צו השעה, היא גם משתלמת לכולנו מהבחינה הכלכלית.

קישור למאמר המקורי

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך