ידיעות ומחקרים

בלעדי ל"כלכליסט": טרכטנברג יככב בקמפיין הממשלה

"הממשלה טרם סיימה לאשר את כל פרקי דו"ח טרכטנברג, וספק אם תאמץ את כולם, אך זה לא מפריע לה להתחיל למתג אותו לטובתה.

ל"כלכליסט" נודע כי ראש הממשלה בנימין נתניהו אימץ יוזמה שנהגתה במשרד החינוך והחליט ליזום קמפיין תקשורתי שתכליתו להבליט לעיני הציבור את ההטבות שמקדמת הממשלה כחלק מהמלצות דו"ח טרכטנברג.

הקמפיין יגובש תחת פיקוחו של ראש מטה ההסברה במשרד ראש הממשלה ירדן ותיקאי. מטרת הקמפיין, בין היתר, היא לפשט את הישגי הדו"ח לאזרחים, דוגמת החלת חוק חינוך חינם מגיל 3. יוזמיו שוקלים להשיק גם דף אינטרנט באתר ממשלתי שבו ניתן יהיה לקבל אינפורמציה על הזכויות החדשות.

ממשרד ראש הממשלה נמסר: "כדי להביא את המידע החשוב הזה לציבור הוחלט לצאת בפעולות הסברה" ".

תנועת ערבות: בשנה האחרונה, חלה התקדמות משמעותית בחקיקה בנושאי רווחה, דיור, מיסוי וחינוך ברוח המלצות וועדת טרכטנברג. זה בסדר שהממשלה מיחצ"נת את החקיקה החברתית שלה למרות שלא צריך לפקפק במניעים שלה. לפוליטיקאים חוש ריח מפותח והם יודעים שקמפיין כזה יניב להם דיבידנד פוליטי ביום הבוחר.

ובכל זאת, אכן יש התקדמות מסויימת בחקיקה החברתית ובהכרה שלמרות הצמיחה והגירעון הנמוך (יחסית לעולם), יש לחברה ולכלכלה הישראלית בעיות רבות ובראש ובראשונה הפערים ההולכים וגדלים בין העשירונים העליונים, לבין מעמד הביניים ובינם לבין השכבות החלשות.

לכן, הקמפיין יכול להעלות סוגיות רלוונטיות לסדר היום הציבורי ולפיכך למרות שברור שיש מאחוריו אינטרסים פוליטיים, אנו מברכים על המשך העיסוק בדו"ח טרכטנבג. מה עדיף ? שהיו קוברים את הדו"ח הזה, כפי שקברו בעברדוחות ורפורמות למכביר?
בנוסף, המשך העיסוק (גם הקמפיין הממשלתי וגם הביקורת כלפיו וכלפי שחיקת המלצות הוועדה כתוצאה ממקח וממכר פוליטי בממשלה ובכנסת) במחאה ובבעיות הכואבות של החברה הישראלית, יישמר את הנושא בתודעה הלאומית ויכול להאיץ את חידושה של המחאה בחודשי האביב והקיץ .גם במלחמה החברתית, בדיוק כמו במלחמות הצבאיות, העונה הבוערת היא חודשי
האביב והקיץ. בחורף - שורדים ומשמרים יכולות. לא יותר מזה.

השימוש בתקשורת לפירסום הישגים חברתיים וכלכליים הוא מתבקש וגם תנועת הערבות סבורה שלשיח התקשורתי תפקיד מרכזי ביצירת הסביבה שתתמוך בתהליכי השינוי.

למרות כל הנ"ל, הנה כמה התייחסויות המדגימות שיש עוד הרבה עבודה לפנינו:

1. הממשלה הנוכחית קידמה בכל שנותיה חקיקה שהיטיבה עם בעלי ההון והקונצרנים הגדולים ופגעה בשכבות החלשות ובמעמד הביניים. היא לא עשתה זאת בזדון, אלא מתוך אמונה ותקווה כי השיגשוג הכלכלי בצמרת "יחלחל" פנימה למעמד הביניים ולשכבות החלשות. זה לא קרה. הניאו-ליברליזם הזה פשט את הרגל, גם בארה"ב וגם בישראל. וכעת - הממשלה בצעדים מדודים וזהירים
לחקיקה חברתית וכבר מיחצ"נת זאת בכלי התקשורת. צריך לזכור שהיא לא פותרת כאן את הבעיות הרבות של הכלכלה והחברה הישראלית, אלא רק מתקנת, חלקית, חלק מהעיוותים שהיא בעצמה יצרה.

2. לא צריך להתאהב בדו"ח טרכטנברג. ראשית - כי המנדט של הוועדה היה מוגבל ומראש לא ניתנה לוועדה האפשרות לשנות את חוקי המשחק, אלא רק "לעגל פינות" פה ושם. שנית, כי הכנסת והממשלה שחקו חלק גדול מההמלצות של הוועדה, תחת לחץ של גורמים אינטרסנטיים, כמו בעלי ההון, בעלי חברות פרמידה, חרדים ועוד.

3. יישום המלצות וועדת טרכטנברג, צפוי לעלות למדינה מילארדים רבים. בנוסף, הממשלה נמנעה מלאמץ את אחת ההמלצות המרכזיות של הוועדה ולהוסיף מדרגת מיסוי חששה וגבוהה לבעלי הכנסות גבוהות במיוחד. אז מי ישלם את עלות ההמלצות? אנחנו ! כולנו נשלם את אותם מיליארדים, כי הממשלה מממנת את החקיקה החברתית שלה באמצעות קיצוצים רוחביים ( של כל המשרדים) בתקציבה, לרבות בתקציב בחינוך, הרווחה, הבריאות וכיוצא בזה. זה כאמור פוגע בכולנו ,אבל את הפגיעה האנושה סופגת האוכלוסיה החלשה, שרגישה הרבה יותר לכל קיצוץ
בקצבאות, בסל הבריאות בחינוך ובשירותי הממשלה.

מעמד הביניים והמאיון העליון מסוגל לממן מכיסו את ההפרש ולכן אינו נפגע באותו מידה, זאת ועוד, במסגרת חוק הפחתת הגירעון (2010) התחייבה הממשלה בחוק להמשיך ולהפחית את הגירעון עד ל-1% בשנת 2014 ( כיום כ-3%). כל 1% פחות בגירעון הממשלתי, השקול למיליאדים רבים, ימומן בעיקר על ידי קיצוצים בתקציב וגזירות כלכליות. מי ייפגע מזה? נכון, שוב אנחנו. לכן, תנועת הערבות סבורה שצריך להקפיא זמנית את חוק הפחתת הגירעון הממשלתי ולהישאר ברמת הגירעון הנוכחית, שכל שר אוצר אירופאי או נגיד בנק בארה"ב מקנא בה ובנו מאוד. אחרת - יד ימין תיתן ויד שמאל תיקח וכולנו נסבול מכך.

וכרגיל, המסר שלנו שרק ערבות הדדית בינינו תוכל לפתור את הבעיות האמיתיות של החברה והכלכלה הישראלית וזה פיתרון תהליכי המצריך חינוך לילדים, הסברה למבוגרים, רפורמה בתכנים של המדיה האלקטרונית ושינוי ערכי-תודעתי שאפשרי על ידי יצירת סביבה תומכת. עד שזה יקרה - הצעדים הכלכליים של הממשלה צריכים להיות מינימליסטיים, בבחינת טיפול במצוקות הבוערות בלבד ואין להשלות את עצמנו שהחקיקה החברתית האחרונה היא טיפול שורש בבעיות האמיתיות שלנו.

קישור למאמר המקורי