?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

ידיעות ומחקרים

המחאה העולמית בדרך? חודש שלישי רצוף של עלייה במחירי המזון

shutterstock 86481022 new

"הזינוק במחירי הנפט, היצע נמוך של יבולים ובצורת, הם מבין הגורמים לעלייה במחירי המזון. השיא הקודם במדד מחירי המזון של האו"ם היה בפברואר 2011

הבנק הפדרלי האמריקאי ממשיך להנהיג מדיניות של ריבית נמוכה ותורם יחד עם המתיחות סביב הגרעין האיראני לעלייה החדה במחירי המזון בעולם מתחילת השנה.

מחירי המזון הגלובליים עלו במרץ זה החודש השלישי ברציפות, כאשר עליות נוספות כבר מעבר לפינה, כך הודיעה היום סוכנות המזון של האו"ם שהוסיפה לחששות מגל חדש של בעיות סוציאליות במדינות העניות בעולם.

מחירי המזון הגבוהים היו מבין הגורמים שהביאו לפרוץ האביב הערבי בשנה שעברה בקרב מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה".

תנועת הערבות:

הבא נחזיר את התקווה לחיינו

1. אכן צפוי קיץ "חם" מבחינה חברתית ופוליטית, לא רק בישראל, שגם בה המחירים של מוצרי יסוד רבים ושל שירותים חיוניים המשיכו לעלות בחודשים האחרונים, אלא גם ברחבי העולם. לא מדובר ב-2 תופעות נפרדות ולא בבעיה מקומית של מדינה ספציפית. כל המדינות קשורות ותלויות זו בזו, חלק ממערכת גלובלית ומקושרת אחת. העלייה במחירי הנפט, החלה סביב סוגיית איראן, אולם יש לה השפעה גלובלית ואותו כנ"ל לגבי מזג אוויר ואיתני טבע. בצורת ויבולים נמוכים במדינה / יבשת אחת, שולחת גלים של נזקים ומחסור ברחבי העולם.

2. לכן, אין פיתרון מקומי, למרות שיש כמובן לכבד את מאמצי כל ממשלה לדאוג למצוקות המיידיות של אזרחיה. אנחנו לא מזלזלים במהלכי סיוע מקומיים, אבל די ברור שללא שיתוף פעולה רחב, ממש עולמי, האתגרים שבדרך "גדולים" על כל מדינה בודדת.

3. במערכת מדינתית המבוססת על ערבות הדדית, לא ייתכן מצב בו ספקיות נפט גדולות (במזה"ת, רוסיה ובדרום אמריקה) מרויחות מעליית מחירי הנפט, בעוד המדינות האחרות נאנקות תחת יוקר המחייה, או פשוט נותרות חסרות כל וקרובות לפשיטת רגל לאומית.

4. במערכת מדינתית המבוססת על ערבות הדדית, תפעלנה הממשלות, ארגונים בינלאומיים גדולים וארגונים חברתיים מקומיים וגלובליים, להנהגת תוכנית כלכלית, תוכנית חירום כלכלית, שמטרתה למתן את יוקר המחייה ולהקטין את הפערים החברתיים והכלכליים שרק הולכים וגדלים ברחבי העולם. מחקרים רבים מראים שהעלייה במחירי המזון פוגעת בעיקר בשכבות החלשות, כיון שעבורם המזון הוא מרכיב משמעותי מאוד מתוך סך הצריכה שלהם. איך נוריד מחירים? יש אמצעים נורמטיביים, כמו שינויי חקיקה, רגולציה, שינויים במיסוי עקיף וישיר ועוד, אבל בעצם מה שקרה מאז הקיץ האחרון מוכיח, שהטבע האנושי ימציא לנו פטנטים ושאי אפשר להוריד מחירים באמצעים קונבנציונאליים, אלא רק באמצעות שינוי היחסים בין בני האדם מ-"אדם לאדם זאב" ל-"אדם לאדם ערב".

כתוצאה מכך תיעלם התופעה של הצריכה המוגזמת, התורמת ליוקר המחייה ( עודפי ביקוש), כשמצד שני תתמתן גם פונקצית הרווח של בעלי העסקים והחנויות, מפונקצית רווח אגואיסטית שמטרתה מיקסום רווחים על חשבון כולנו, לפונקציית רווח שפוייה יותר. תחשבו, הייתם גובים מחיר מופרז מאמא שלכם? או מהבת שלכם? בערבות הדדית זה לא יקרה.

5. הפעם, התירוץ התורן לעליית המחירים הם איתני הטבע, בצורת וכיוצא בזה. לכאורה הממשלות יכולות להרים ידיים ולקבוע כי אין מה לעשות.

אבל, ראשית, תירוצים לא יעזרו, כי המצוקה של האזרחים ברחבי העולם גוברת והם לא יסתפקו בתגובה מינורית של השלטונות. שנית, ברור כי בערבות הדדית בינינו, ברמה האישית והלאומית, מחירי הדלק יחזרו למחיר קרוב למחיר ההפקה שלהם, שהוא אגב כ- 50% ממחירם הנוכחי. זאת כיון שמערכת בינלאומית המבוססת על ערבות הדדית היא בהכרח מערכת הרמונית, יציבה ומבוססת על שלום ושיתוף פעולה רחב בין כל המדינות וכמובן סיוע הדדי בכל התחומים. תן וקח משתלם לכולם.

כרגע, כשאנו עומדים בתור בחנות ומשלמים יותר על הלחם, הסוכר, הקקאו והבשר וגם על שירותים חיוניים כמו חשמל ודלק, קשה לנו לחשוב אפילו על הרמוניה במערכת הבינלאומית, אבל זו האמת. בערבות הדדית זה לא יקרה.

6. למחאות החברתיות יש אפקט מדבק. ראינו את זה מתפשט במדינות ערב ממדינה למדינה וגם באירופה הן יכולות להתפשט כמו אש בשדה קוצים, להתחיל במדינות ה- PIIGS הנמצאות בצרות צרורות ולהתפשט לכל היבשת. גם המחאה בארה"ב עלולה לצבור תאוצה, כשיסתבר שההתאוששות לכאורה, של הכלכלה האמריקאית בחודשים האחרונים, היא זמנית ומלאכותית ושאלמלא היתה זו שנת בחירות בארה"ב, המשבר הכלכלי היה חוזר ובגדול.

האמריקאי לא טיפש, למרות שהוא אופטימיסט חסר תקנה. המצב בהחלט נפיץ ברחבי העולם ועלול להתדרדר לאלימות, בעקבות התיסכול המתמשך מההישגים המעטים שהניבה המחאה של קיץ 2011. בערבות הדדית זה לא יקרה.

7. לכן, התקשרות חדשה בינינו, על בסיס ערבות הדדית, היא צו השעה והיא גם תשתלם לכולנו. אין תרופה אחרת. ניסינו את כל הפתרונות הכלכליים המסורתיים מאז 2008 ובמינוני ייתר. תראו לאן זה הביא אותנו. הפעם, נצטרך לצד טיפול חירום משותף בסימפטומים ובמצוקות המיידיות של אזרחי העולם, להתחיל ולטפל גם בשורשי המשבר. המשבר הזה הוא לא משבר כלכלי גרידא, כיוון שהכלכלה תמיד ביטאה את צורת ההתקשרות האנושית, את היחסים שבין אדם למדינה ובין מדינה למדינה. המשבר הוא ברמת היחסים בין בני האדם ובהם טמון גם המפתח לתיקונם. מערבות הדדית תיגזר גם כלכלה אחרת, מאוזנת, פונקציונלית, כלכלה חברתית ועד מהרה נגלה שיש בכדור הארץ די והותר משאבים, מזון ואוצרות טבע, כדי לספק לכל המין האנושי את כל צרכי קיומו ברמה נורמלית. לא יותר ולא פחות.

8. המעבר הזה, מגישה אישית ולאומית של אם אין אני לי מי לי, להתקשרות חדשה המבוססת על ערבות הדדית, עלו להישמע מתוק, אבל ממושך מאוד ולכן יש המתקשים להאמין כי הוא יסייע לנו כבר עתה למצוקות הנוכחיות. אומנם אין מדובר בספרינט, אלא בשינוי ערכי חברתי רצוף ויסודי, זה נכון, אבל אם נחזיר לחיינו את התקווה, אם נראה ונרגיש עמוק בלב, ש"נפל האסימון" ושאנחנו יוצאים לדרך חדשה, אז נהיה מוכנים לספוג את כל המהמורות שבדרך. התקווה היא כח אדיר, שיאפשר לכולנו לעבור את הקיץ שלפנינו, בהבנה ובהשתתפות חיובית בתהליך הסברתי וחינוכי שמטרתו להעלות את ערך הערבות ההדדית בינינו כדרך חיים. אלו הם החיים החדשים שלנו.

קישור למאמר המקורי

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך