ידיעות ומחקרים

בלעדי ל"כלכליסט": ביטוח לאומי עשוי להשיב לשכירים עשרות מיליוני שקלים.

"המוסד לביטוח לאומי עשוי להשיב לציבור גדול של שכירים בישראל עשרות מיליוני שקלים. ל"כלכליסט" נודע כי משרד המשפטים וביטוח לאומי מגבשים בשבועיים האחרונים מתווה עקרוני לבעיית גביית דמי ביטוח מהמעסיקים על תוספות שכר שהם נותנים לעובדים. כך עולה מעמדה עקרונית שהגיש היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לבית המשפט העליון ומדברים שנאמרו על ידי נציגי ביטוח לאומי במסגרת הליך משפטי המתנהל בעניין.

הפתרון שבו דנים בשבועיים האחרונים המוסד לביטוח לאומי ומשרד המשפטים מגיע על רקע הדיון המתנהל בתביעה ייצוגית שהגישה ההסתדרות בינואר 2010 לבית המשפט המחוזי בתל אביב. תביעה זו הוגשה בטענה כי ביטוח לאומי גובה ממעבידים סכום מעבר לשכרם הבסיסי, אשר אינו מגיע בסופו של דבר לכיסי העובדים".

תנועת הערבות: המוסד לביטוח לאומי משמש כבר היום סוג של מוסד לערבות הדדית. כל אחד משלם באופן יחסי להכנסותיו, העשירים יותר, העניים משלמים רק מינימום סמלי ומצד שני הקצבאות הן שוות לכולם, במתכוון. אבל, כשנתקשר כולנו בערבות הדדית בינינו: מי שלא זקוק לקצבאות לא יבקש (מצד אחד) ולא יקבל (מצד שני) אותן.

כיום למשל, גם מנכ"ל בנק שמרוויח 14 מיליון ש"ח בשנה, לפני בונוס, מקבל קצבאת ילדים, או זקנה, בדיוק כמו כולם. בערבות הדדית זה לא יקרה.

מי שהפריש הפרשות עודפות, או שהביטוח הלאומי חייב לו כסף, כמו המקרה שכתוב בכתבה, לא ידרוש את כספו בחזרה, אלא אם כן הוא ממש זקוק לו למחייתו ולמימון הצרכים ההכרחיים שלו ושל בני משפחתו. לא רק שהוא לא ידרוש בחזרה את כספו, הוא אפילו יהיה גאה בכך שהפריש לביטוח הלאומי, למוסד לערבות הדדית, סכום גבוה יותר משהיה אמור לשלם לפי החוק ובכך סייע לאחיו לעם ישראל, שגורלם לא שפר עליהם ושזקוקים לאותן קצבאות הרבה יותר מימנו.

גל תביעות נגד הביטוח הלאומי להחזרים כספיים?

בערבות הדדית זה לא יקרה.

תחת אמנה חברתית-כלכלית המבוססת על ערבות הדדית, הביטוח הלאומי יפרסם רשימה של כל אלה ששילמו לו הפרשות עודפות ויציין אותם לשבח, כמי שתרמו מעל ומעבר לחברה ולצמצום הפערים החברתיים-כלכליים בארץ.

התורמים עצמם, לא רק שלא ידרשו את כספם חזרה, אלא יקבלו סיפוק והערכת הסביבה על פועלם החברתי.

כמובן, שהרשימה תהיה לפי תרומה עודפת יחסית ולא מוחלטת, כדי שהרשימה לא תראה כמו רשימת המיליונרים של ישראל. כלומר מי שיש לו רכוש בשווי 100 ש"ח ואמור היה להפריש 2 ש"ח לביטוח הלאומי ובחר להפריש 4 ש"ח, נחשב לתורם יחסי גדול יותר ממי שיש לו 100,000 ש"ח ואמור היה להפריש 4,000 ש"ח ( ההפרשה כאמור פרוגרסיבית, לפי ההכנסה) ובחר להפריש 1,000 ש"ח נוספים.

קישור למאמר המקורי