ידיעות ומחקרים

עם כל הכבוד לקוטג': כך תצילו את החסכונות שלכם

"הגופים בענף הגמל והפנסיה מנצלים את הבורות של הציבור ואת התחרות הדלה - ומגלחים במשך השנים חלק ניכר מהחסכונות של העמיתים כדי לשלם משכורות עצומות למנהליהם. צמצום דמי הניהול שאתם משלמים על החיסכון יכול להניב לכם מאות אלפי שקלים ויותר בעת הפרישה. מדריך מעשי לחוסכים

המחאה החברתית של הקיץ האחרון נגעה כמעט בכל תחום בחיים שלנו - אך פספסה את חברות הביטוח ובתי ההשקעות.

מדי שנה נהנות החברות האלה מהכנסות של מיליארדי שקלים, שמגיעים ישירות מהחסכונות שלנו. בשונה ממוצרים אחרים, כאן התמורה עבור הכסף הרב שאנחנו משלמים אינה ברורה. תמורת הפרמיות שגובות מאיתנו כיום חברות הביטוח הן מבטיחות לפצות אותנו בעתיד במקרה של אסון או נזק - אך ברגע האמת הן מתחמקות.

ב-2010 גבו חברות הביטוח ובתי ההשקעות דמי ניהול בתחום החיסכון הפנסיוני בהיקף מצטבר של כ-6 מיליארד שקל מחסכונות הציבור. החברות האלה מחלקות לבכירים בהן משכורות של מיליוני שקלים ואף עשרות מיליוני שקלים בשנה. מדי כמה חודשים הן גם עורכות אירועי פאר נוצצים המיועדים לפעילי שוק ההון, והכל נתמך וממומן מהחסכונות של הציבור.

סימולציות שהציג בעבר TheMarker מראות כי דמי הניהול המצטברים שמשלם חוסך בכל מוצר שהוא - קופת גמל, קרן פנסיה וביטוחי מנהלים - ב-37 שנות עבודתו מגיעים למאות אלפי ואף למיליוני שקלים. מדובר בכרבע ואף בשליש מהיקפי החסכונות שהיו נשארים למבוטח לולא נגבו ממנו דמי הניהול".

תנועת הערבות:

צרכנות פיננסית אמרתם, מה זה בכלל ולמה אני צריך את זה?

מי מאיתנו יודע כמה עולה לו קרן הפנסיה שלו, או ביטוח המנהלים שלו? כמה עמלות הבנק שלנו גובה מאיתנו ועד כמה הן ניתנות למיקוח? מה ההבדל בין תעודת סל לקרן נאמנות ולמה הציבור מחזיק מאות מיליארדי שקלים בפיקדונות שקליים בריבית נמוכה מאוד, למרות שבפניו אלטרנטיבות טובות משמעותית? איך ייתכן שמשפחות רבות חיות באוברדרפט (משיכת ייתר) ובמקביל מפקידות כסף באפיקי חיסכון למרות שב-99% מהמקרים הריבית על משיכת הייתר גבוהה משמעותית מהתשואה שנקבל על החיסכון ולמה אנו משלמים מחיר יקר על השאלה "לחלק לך?" כשאנו מגהצים את כרטיס האשראי שלנו. איך זה שגם בשנים בהן הבורסה עולה, עם ישראל בדר"כ מפסיד בשל קבלת החלטות שגויות ואמוציונליות ולמה אף אחד מאיתנו לא מבין את כל הפרסומות של המוצרים הפיננסיים?

מודעות צרכנית כן, אבל מה פתאום בפיננסים?

מודעות הצרכנים בישראל גדלה והולכת וזה ניכר במאבקים נגד מחירי מוצרי מזון, דלק, תקשורת ואפילו דיור. זה ניכר גם בפופולריות של אתרי אינטרנט ואפליקציות המתמחים בהשוואת מחירי מוצרים ושירותים. אבל כשזה מגיע לפיננסים – דום שתיקה.
המחיר של העדר כל התייחסות להשכלה פיננסית ולצרכנות פיננסית במערכת החינוך, בצבא ובמרבית המסגרות המשפחתיות, הוא מחיר יקר מאוד. אנחנו מוכנים לקנות מותג אחד ולא שני בגלל פער של כמה שקלים, אבל לא יודעים שצרכנות פיננסית נבונה ואסרטיביות מול היצרנים הפיננסים, יכולה לחסוך לנו, לפעמים בשיחת טלפון אחת, מאות אלפי שקלים. כן, ממש כך, זו לא הגזמה.

בערבות הדדית – זה לא יקרה.

רפורמת בכר זרקה אותנו למים העמוקים של החלטות פיננסיות, בלי לדעת לשחות

מערכת החינוך מתעלמת מהנושא כמעט לחלוטין. מי ילמד את המורים?

עד 2005, הבנקים לא טרחו ללמד את הציבור פיננסים. לא היה לזה ביקוש מצידנו ולהם זה לא היה משתלם. הבורות הפיננסית שלנו הזרימה וממשיכה להזרים לבנקים את עיקר רווחיהם. יודעים מיהו המגזר הכי רווחי עבור הבנקים? לא הטייקונים, לא כי"ל, בזק או שופרסל והמגזר העסקי, אלא דווקא את, אתה, אני – כולנו. המגזר הפרטי, היינו משקי הבית, הוא תרנגולת המטילה ביצי זהב עבור הבנקים וגם עבור הגופים המנהלים עבורנו את החיסכון הפנסיוני שלנו.

מה קרה ב-2005? רפורמת בכר הוציאה מידי הבנקים את קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הנאמנות. כך נוצרה קמעונאות פיננסית ושוק תחרותי (תחרות על הכול, חוץ מעל המחיר שאנו משלמים) ולנו ניתנה סוף סוף הבחירה במה להשקיע, איך לחסוך ובאמצעות איזה יצרן. הרגולציה, יצרה צורך שלנו להתמודד עם החלטות שבעבר לא היינו צריכים לקבל. בו בעת – לא היו לנו כלים בסיסיים לקבל את ההחלטות הפיננסיות, שחלקן מורכבות מאוד. זרקו אותנו למים, בלי ללמד אותנו לשחות.

בערבות הדדית – זה לא יקרה.

יש בכלל יועצים נטולי פניות בישראל?

לכן, הסתמכנו על מערכי הייעוץ של הבנקים. יועצי ההשקעות של הבנקים כפופים לחוק המחייב אותם לתת לנו ייעוץ אובייקטיבי וחסר פניות. מצד שני, מי משלם להם את המשכורת? ובנוסף, הבנק המייעץ לנו נותר ייצרן של מוצרים פיננסים כגון פקדונות, תוכניות חיסכון ומשכנתאות. איך יכול היועץ לשמור על הלקוח ובמקביל לתרום לרווחים של הבנק? מתיי בפעם האחרונה נכנסתם לבנק א' לפתוח תוכנית חיסכון והיועץ סירב והפנה אותכם לבנק ב', כי שם התוכנית יותר משתלמת עבורכם?

אין לקנא ביועצי ההשקעות בבנקים, כי הם משרתם של שני אדונים, שיש ביניהם ניגודי אינטרסים.

בערבות הדדית – זה לא יקרה.

בארה"ב ובאירופה, יש יועצים פיננסים עצמאיים (Independent Financial Advisor), שנאמנותם נתונה ללקוח בלבד ורק הוא משלם את שכרם ולכן מעניק גם ייעוץ אובייקטיבי אמיתי. אבל אנחנו, בישראל, לא אוהבים לשלם ומעדיפים לקבל ייעוץ חינם, מיועץ ההשקעות בנק, או מסוכן הביטוח הידידותי. הייעוץ החינמי הזה הוא הייעוץ הכי ייקר שנקבל אי פעם.

בערבות הדדית – זה לא יקרה.

נכון, הבנקים שיפרו בשנים האחרונות את מערכי הייעוץ ואף עוסקים בהדרכה פיננסית ללקוחות, אולם זו פעילות מצומצמת יחסית והיא מתמקדת רק בנושאים שנוח לבנקים להשכיל אותנו בהם. את הסודות האמיתיים שלהם הבאים על חשבוננו, אין לצפות מהם שהם ילמדו אותנו.

בערבות הדדית – זה לא יקרה.

רשות ני"ע, אגף שוק ההון במשרד האוצר וגופים ציבוריים נוספים פועלים אף הם, בווליום נמוך מאוד, לשפר את ההתמצאות הצרכנית הפיננסית של הציבור, אבל זה ממש טיפה בים.

אז אילו אפשרויות עומדות היום בפני הציבור לרכוש השכלה פיננסית?

1. מכללות פרטיות רבות עוסקות בקורסים של הכרת שוק ההון והבורסה. קורסים אלה ייקרים מאוד וחלק מהמכללות נמצאות בבעלות ישירה של יצרנים פרטיים ולכן יש כאן ניגוד אינטרסים מובנה. צריך לבדוק כל מקרה לגופו.

2. על סדנאות והכשרות שמציעים לכם הבנקים אנו ממליצים לכם לוותר, או להתייחס אליהם במידה רבה של חשדנות.

3. חברות הביטוח ובתי ההשקעות המנהלים עבורנו את החסכונות הפנסיונים, קרנות הנאמנות ותיקי ני"ע, לא מצאו לנכון להשכיל אותנו בנושאי פיננסים. תנחשו למה...

4. חברות פרטיות העוסקות בייעוץ למשכנתאות – פחות מלמדות, יותר מבקשות נתונים ומייצרות תוצאות, בד"כ מוצלחות.

5. קורסים וסדנאות לכלכלת בית: אוברדרפט זו מכת מדינה ובתי אב רבים חיים וצורכים הרבה מעבר ליכולתם הכלכלית. תקציב משפחתי שאינו מאוזן הוא תופעה שכיחה לא רק בקרב העשירונים התחתונים והוא שכיח גם בקרב מעמד הביניים ואפילו העשירונים העליונים. מדוע? כי חונכנו לצרוך עוד ועוד, לשדרג, להגדיל, להחליף. נטשנו את הצריכה המאוזנת, הפונקציונלית הנורמלית, לטובת "תרבות הצריכה", תרבות הקניונים והמותגים ואורח החיים הזה גובה מכולנו מחיר יקר מאוד, כלכלי, פסיכולוגי, משפחתי ותעסוקתי. לכן, קורסים וסדנאות בכלכלת בית הם מחויבי המציאות. הניסיון מראה שפקיחת העיניים שהמשפחה מקבלת, בקורסים לניהול התקציב המשפחתי ולצריכה מאוזנת, היא דרמטית ומביאה הן להקלה במצוקה הכלכלית והן לירידה במפלס הלחץ, העצבים והתיסכול מאורח החיים הלחוץ והיקר שאימצנו לעצמנו, בהשפעת הסביבה המפרסמים, שלא לצורך.
תנועת הערבות מסיימת בימים אלה את פיתוחו של קורס לכלכלת בית, במתכונת ייחודית ומותאמת למציאות הישראלית של קיץ 2012 ובקרוב תושק בערוץ 66 ובאינטרנט תוכנית טלוויזיה המבוססת על הקורס. השתלמות בכלכלת בית אינה מיועדת רק לאזן את התקציב המשפחתי ולשלוט על הצריכה, אלא גם ליצור משפחה עצמאית, איתנה ובעלת ביטחון עצמי. משפחה שבמקום שתהיה עסוקה בהישרדות פיננסית, תיהפך לדוגמה ולמקור עוצמה עבור סביבתה הקרובה ובכך תתרום למעשה לאיתנותה של החברה הישראלית כולה.

6. העיתונות הכלכלית בישראל התפתחה מאוד מאז רפורמת בכר ואחת ממטרותיה המרכזיות היא להקנות לעם ישראל כישורים בצרכנות פיננסית, נגישות לאינפורמציה רלוונטית מהארץ ומהעולם ולפתח אסרטיביות בצריכת מוצרים פיננסים פשוטים ומורכבים. למרות שהתקשורת הכלכלית הישראלית נשלטת על ידי בעלי ההון, התפתחה בה שיכבה מקצועית מאוד של עיתונאים ומובילי דיעה שמטרתם להגן על האינטרסים הפיננסים של הציבור.

שיעורי בית לכולנו – שלום כיתה א'

טוב, אז קיבלנו כולנו שיעורי בית: להירשם לקורס בכלכלת בית, להתחיל לקרוא את מדורי הכלכלה ולפתח אסרטיביות בצריכת מוצרים פיננסים.
יש לקוות גם שהן המגזר העסקי והן מוסדות הממשלה ובראשם משרד האוצר, הרשות לני"ע ומשרד החינוך, יבינו שיש צורך מיידי להעשיר את השכלתם הפיננסית של אזרחי ישראל ובמהרה.

יש פרס לתלמידים המצטיינים?

בהנחה שהכנו את שיערי הבית ושתוכניות הלימודים לילדים, נוער ולמבוגרים תושלם ותיושם, האם בכך נפתרו הבעיות הכלכליות והפיננסיות שלנו?
לא, למרות שזה בהחלט צעד בכיוון הנכון.

למה לא? קחו את ארה"ב כדוגמה. שם יש מסורת ארוכת שנים של חינוך לצרכנות פיננסית, יש יועצי השקעות עצמאיים ונטולי אינטרסים, פרשנים כלכליים מובילים הפכו לאייקונים, לסלברטאים ולמובילי דיעה והשיח הציבורי והתקשורתי בנושאי שוק ההון וצרכנות פיננסית מפותח מאוד.

האם ההשכלה הפיננסית המפותחת יחסית סייעה לאזרחי ארה"ב שלא להיקלע לבועות פיננסיות שהתפוצצו וגררו אותם ואת העולם כולו למשבר פיננסי וריאלי עולמי? התפוצצות הבועות ב-2002 (בועת ההיי-טק בנאסד"ק) וב-2008 (משבר הסאב-פריים) מוכיחות שלא.

האם המשפחה האמריקאית הממוצעת צורכת בהתאם ליכולתה הכלכלית? לא ולא, להיפך. צריכה מוגזמת, ממומנת באשראי היא דרך החיים האמריקאית. זו הנורמה במדינה בה הצריכה הפרטית של משקי הבית מהווה כ- 70% מהתוצר הלאומי הגולמי, זהו שיא עולמי. מטרתה העיקרית של כלכלת ארה"ב היא לייצר, לתמוך ולהגדיל את הצריכה הפרטית כמה שיותר ולשם כך כמעט כל האמצעים כשרים, כולל שימוש נרחב ונדיב באשראי זול, מהבנק, מחברות כרטיסי האשראי, מסוכנויות ממשלתיות המממנות הלוואות למשכנתאות והלוואות לסטודנטים ועוד ועוד.

השכלתם הפיננסית המפותחת של אזרחי ארה"ב, לא מנעה את הנזקים האדירים שיצרה ה"הנדסה הפיננסית" שיצרה מוצרים פיננסים מורכבים ואפילו גדולי המומחים התקשו להעריך את הסיכון הכרוך בהשקעה בהם. אותם מוצרים פיננסים מורכבים, התרסקו במפולת הפיננסית ב-2008 וראשית 2009 וזכו לכינוי הלא מחמיא "נכסים רעילים" בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. לכאורה, נשמו אזרחי ארה"ב לרווחה כשממשל אובאמה רכש את אותם נכסים רעילים מהציבור, כדי למנוע את קריסתו המוחלטת של כל המגזר הבנקאי והפיננסי בארה"ב, אבל בעצם כל ארה"ב שילמה ועדיין משלמת על כך מחיר יקר, כי החילוץ הפיננסי הזה עלה למשלם המיסים סכומי עתק ותרם רבות לגירעון התקציבי אדיר המימדים שהתפתח בארה"ב ומקשה מאוד על התאוששות הכלכלה האמריקאית.

אז מה אנחנו הישראלים יכולים ללמוד מהמקרה האמריקאי?

שהשכלה פיננסית וחינוך רחב לצרכנות נבונה ולכלכלה ביתית מאוזנת היא כורח המציאות בישראל של 2012, אבל שזה לא מספיק ולא תייצר את השינוי המיוחל בחייו של כל אחד מאיתנו.
כלכלת בית תלמד אותנו להשתלב בחוכמה באותה שיטה כלכלית מנופחת, יקרה, בתרבות הצריכה המוגזמת ואיכשהו ללמוד איך לשרוד אותה ולהסתדר. אבל האם נידונו כולנו למאבק מתמיד באוברדרפט, להשוואת מחירים כפייתית, לבדיקה מי עובד עלינו ומתיי, לחשדנות בבנק, בסוכן הביטוח, בחברת הביטוח, במנהל קרן הפנסיה וקופת הגמל שלנו? כך אנו רוצים לחנך את הילדים שלנו, כיצד לשרוד בסביבה צרכנית ופיננסית עוינת וכיצד להימנע ממלכודות ומפיתויים?

בערבות הדדית – זה לא יקרה.

מקלקלה לכלכלה

תנועת הערבות מכוונת להרבה יותר מזה. אם נתקשר בינינו באמנה חברתית-כלכלית חדשה, המבוססת על ערבות הדדית בינינו, על איכפתיות, סולידריות ודאגה כנה איש לזולתו, תיגזר מכך גם שיטה כלכלית אחרת, שאינה עויינת ואיננה כופה עלינו אורח חיים קשה, מלחיץ ואינטנסיבי. הכלכלה החדשה, כלכלת הערבות ההדדית תהיה פונקציונלית, מאוזנת, יציבה ויש בה כדי לספק את כל צרכנו. במקום שאנחנו נשרת את השיטה הכלכלית הנוכחית השוחקת אותנו יום יום, תתחיל היא לשרת אותנו. באורח חיים מאוזן כזה, נוכל לפנות זמן מצריכה מוגזמת, ממאבקי הישרדות פיננסית ואפילו מסדנאות של כלכלת בית, להתפתחות אישית, משפחתית ולמיצוי הפוטנציאל האנושי שיש בכל אחד מאיתנו. החזון היפה הזה הוא בהישג ידנו והמציאות הגלובלית ב- 2012 מקרבת אותנו להכרה שזהו השינוי שעלינו לעשות. איך? ברור שהשינוי הוא קודם כל ערכי ותודעתי וזו הסיבה שתנועת הערבות מפתחת בימים אלה הכשרות, השתלמויות וסדנאות שמטרתן לחשוף את כולנו למציאות הגלובלית ולקשרי התלות ההדדית בינינו, במערכת החברתית, הכלכלית והפיננסית העולמית ולהדגים כיצד ערבות הדדית בינינו תסגור את הפער שנוצר בין השיטה החברתית-כלכלית הנוכחית, שלא השתנתה הרבה בחצי המאה שחלפה, לבין העולם הגלובלי והמקושר בו כולנו חיים. הפער הזה מורגש בנו כמשבר וסגירתו תיצור מציאות חיים מאוזנת, הרמונית וידידותית לבני האדם. מה עוד כולנו מבקשים?

חומר העשרה למתקדמים:

ונסיים במילים שהנושא הזה ממש דורש אותם:

הָאָדָם לא נִבְרָא

לִקְנוֹת הוֹן וְלִבְנוֹת בִּנְיָנִים.

אֶלָּא לְבַקֵש כּל דָבָר,

שֶיְבִיאֵהוּ לִלְמוֹד אֶת הַחוֹכְמָה

אֵיך לֶאֱהוֹב.

וְאָז יִיפַּקְחוּ עֵינֵי לִבּוֹ,

וְתִתְחַדֵש בְּקִרְבּוֹ רוּחַ אַחֶרֶת

קישור למאמר המקורי