ידיעות ומחקרים

העולמית תוכל למנוע זעזוע גדול יותר בשווקים וברחובות" ניתוח כלכלי: המערכת עומדת להתפרץ

דעתו של לארי אליוט העורך הכלכלי של העיתון גרדיאן: "צירוף של חוסר איזון גלובלי, התנהגות הבורסות במניה-דפרסיה, פער מתרחב בין עשירים לעניים, רמות גבוהות של אבטלה, ומהומות-  כל אלה רומזים לנו משהו: סיבות כלכליות וחברתיות קשורות זו בזו - ומסוכן להתעלם מכך.

במשך שתי המאות האחרונות בבריטניה שלטה תפישה פשוטה: מחר יהיה טוב יותר מהיום.
אבל באוגוסט השחור של 2011 ראינו את העתיד, והוא לא מבשר טובות, אם לא נשנה את התנהגותנו.

שוקי המט"ח איבדו את העוגן ב-1971 כשארה"ב השעתה את הקיבוע של הדולר לזהב (מערכת ברטון-וודס). במהלך השנים איבדו השווקים הפיננסיים את העוגן המוסרי שלהם, כשהתנהגו לא רק באופן פזיז אלא גם ברמאות. לדברי הכלכלן האמריקאי ג'יימס גלבריית', המורכבות הגוברת היוותה כיסוי לפעילות בלתי הולמת שהתפשטה והלכה.

מאז שנות ה-70 נערכו שינויים מבניים גדולים באופן שבו הכלכלה העולמית מתנהלת - אף אחד מהם לא יעיל במיוחד. מערכת הקיבוע של שערי החליפין נמצאת בבלגאן נוראי, במיוחד משום שכל מדינה בעולם מנסה לתמרן את המטבע שלה כלפי מטה, במטרה להוזיל את היצוא ולייקר את היבוא. זה כמובן בלתי אפשרי.

בנוסף לכל אלה, היה שינוי גדול בדרך שבה פירות ההצלחה הכלכלית חולקו בין כולם.
בעבר היה חוזה חברתי לא כתוב, שלפיו לאזרחים הובטחה עבודה ומשכורת הגונה שעלתה ככל שהכלכלה צמחה. פירות הצמיחה חולקו גם לעובדים, והמסים הוזרמו לבתי ספר, לביטוח בריאות ולפנסיות. בתמורה, האזרחים צייתו לחוק ועודדו את ילדיהם לעשות כמותם. ההנחה הייתה שכל דור ייהנה מחיים טובים יותר משל קודמו.

 החוזה החברתי הזה נשבר. הצמיחה פחות מהירה משהייתה לפני 40 שנה וחלוקת הרווח נעשית בצורה לא פרופורציונלית כך שהרוב הולך לחברות ולעשירים מאוד. בבריטניה, המקצוענים מהמעמד הבינוני, במיוחד בדרום מזרח הארץ, נהנים מהצלחה, ואולם מתחתם בסולם ההכנסה יש אנשים שתלותם באשראי גברה, מכיוון שההכנסה הריאלית שלהם דורכת במקום. אחריהם נמצאים אנשים שעובדים בשכר מינימום, שזקוקים להטבות מס כדי שיוכלו לסגור את החודש. בתחתית הערימה נמצאים אלה שאין להם עבודה, ורבים מהם בני דור שני או שלישי לאבטלה.

משבר שמתבשל במשך 40 שנה לא ייפתר בן לילה. יהיה קשה ליצור מחדש את המערכת המוניטרית הגלובלית כדי להבטיח שבשנים הבאות תהיה התאוששות הדרגתית, ולא שפל כלכלי.

אנו עומדים על פרשת דרכים. ההיסטוריה מראה כי אין חוק ברזל שמתווה התקדמות תמידית והיו תקופות שבהן המצב החמיר במקום להשתפר. הצירוף של חוסר איזון גלובלי, התנהגות הבורסות במניה-דפרסיה, שחיתות במגזר הפיננסים, פער מתרחב בין עשירים לעניים, רמות גבוהות של אבטלה, צרכנות בוטה ומהומות - כל אלה אומרים לנו שהמערכת נמצאת בצרות צרורות ועומדת להתפוצץ.
רק דרך חדשה לניהול הכלכלה העולמית תוכל למנוע זעזוע גדול יותר בשווקים וברחובות.

קישור למאמר המקורי