?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

ידיעות ומחקרים

כצפוי: הממשלה אישרה את פרק הדיור של דו"ח טרכטנברג; נתניהו: "זו מהפכה של ממש"

"נתניהו: "ההחלטה תביא להגדלה של זמינות הדירות ולהורדת מחירים".

ראש הממשלה סיכם את הדיון ואמר: "ההחלטה הזו היא החלטה חשובה שמהווה מהפכה של ממש. מטרתה להגדיל את היצע הדירות וגם לעשות חלוקה מיטבית יותר של דירות לזוגות צעירים, למשפחות ולמי שזקוקים. זוהי החלטה חשובה שתביא להגדלה של זמינות הדירות ולהורדת מחירים". רה"מ הודה לועדת טרכטנברג ולכל העוסקים במלאכה.

הממשלה הסמיכה במקביל את שר הפנים לקבוע כפל ארנונה למבני מגורים ריקים היוצרים "שכונות רפאים". לטענת הממשלה, כ־47 אלף דירות עומדות ריקות, כשרובן נמצאות בתל־אביב, חיפה וירושלים. כמו כן יוגבל הפטור האוטומטי מארנונה לדירות מגורים "שאינן ראויות לשימוש" לתשעה חודשים, במטרה לעודד את בעלי הדירות לסיים את השיפוץ ולמכור או להשכיר אותן.

שר השיכון אריאל אטיאס אמר בתגובה: "נאבקנו שהחלשים שנשכחו בדו"ח טרכטנברג לא יישארו בצידי הדרך והממשלה תקבל את עמדתה של ש"ס שאלפי דיירי הדיור הציבורי הממתינים בתור יקבלו שכר דירה של 3,000 שקל ללא הגבלת זמן עד שמשרד הבינוי והשיכון יאתר עבורם דירה. המשמעות של צדק חברתי היא לא דאגה רק למעמד הביניים וזניחת השכבות החלשות אלא דאגה לאלה שלא יכולים לגמור את החודש לצד אלה שלא יכולים להתחיל את החודש".

איציק שמולי יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית מסר בתגובה: "בהחלטה הבוקר הוכיחה ממשלת ישראל כי היא אינה ראויה לאזרחים המצוינים שחיים כאן וקורסים תחת הנטל, מה שנראה כמו ישראבלוף, נשמע כמו ישראבלוף ומרגיש כמו ישראבלוף - הוא ישראבלוף אחד גדול! בין הצעדים האלה ובין צדק חברתי או פתרון בעיית הדיור אין ולא כלום" ".

תנועת הערבות:
למרות כל הפגמים, המחלוקות, ההתחמקות מנושאים רגישים פוליטית ולמרות הביקורת שהחלטת הממשלה זוכה לה מימין ומשמאל, מחרדים ומישראל ביתנו, ממומחי הנדל"ן ומהסטודנטים, יש לברך על החלטת הממשלה והיא בפירוש צעד בכיוון הנכון.

לממשלת ישראל "נפל האסימון" שהמחאה החברתית בקיץ 2011 היתה אותנטית ושיקפה מצוקות כלכליות וחברתיות אמיתיות של שכבות רחבות מאוד באוכלוסייה ובמיוחד של השכבות החלשות הנאנקות תחת יוקר המחייה ומתקשות לספק לילדיהן קורת גג, חינוך, ביטוח רפואי ומזון באיכות ובכמות מספקת. גם מעמד הביניים השתתף במחאה וביטא תסכול הולך וגובר מכך שהוא עובד קשה יותר, שעות רבות יותר, מקריב את רווחתו האישית ופוגע בחיי המשפחה שלו, רק כדי לא ללכת אחורה ולממן את אורח חייו.

המחאה החלה כתגובת שרשרת שתוצאותיה מתבטאות, בין השאר, בחקיקה סוציאלית רחבה של הממשלה בעקבות המחאה והמלצות וועדת טרכטנברג: חינוך חינם, דיור בר השגה, מלחמה בריכוזיות במשק, רפורמה בתהליכי בנייה והפשרת קרקעות, הטבות מס לאימהות חד הוריות, העלאת מס על שוק ההון, תמיכה בחקיקה פרטית בנושאי יוקר המחייה, פעילותם של משקיעים מוסדיים, חוק "התספורות" של הטייקונים ועוד.

אגב, סיבוב הפרסא שמבצעת כיום הממשלה, המתבטא בגל חסר תקדים של חקיקה סוציאלית הוא בבחינת תיקון בלבד, חלקי מאוד, למדיניות הניאו-ליברלית שלה בשנים האחרונות. מדיניות שאחראית אומנם לביצועים המשופרים של הכלכלה הישראלית (צמיחה מרשימה, תעסוקה מלאה, אינפלצייה תחת שליטה וגירעון נמוך בתקציב המדינה), אולם בו זמנית יצרה כאן חברה שסועה והפערים הכלכליים והחברתיים בין החמישון העליון לתחתון הולכים וגדלים ומציבים את ישראל בצמרת העולמית המפוקפקת של מדדי אי השיוויון הכלכלי והחברתי.

נושא הדיור הוא מורכב מאוד וועדות מומחים רבות המליצו בעבר על צעדים רבים, חלקם דומים חלקם סותרים, כדי להגדיל את היצע הדירות בישראל, להוזיל את מחירי הדיור בבעלות ובשכירות, להבטיח קורת גג או סיוע כספי לכל משפחה שאיננה מסוגלת לדאוג לצרכיה ולייעל תהליכי בנייה ועסקאות נדל"ן למגורים.

תנועת הערבות איננה מתיימרת להיות מומחית בנדל"ן למגורים ולכן תגובתנו מתייחסת למגמה ולמשמעות החברתית של החלטת הממשלה ופחות לפגמים מחד גיסא ולחוזקות מאידך גיסא של ההחלטה עצמה.
הוויכוחים העזים סביב ההחלטה והעימות הפוליטי בין ש"ס לישראל ביתנו סביב סוגיית הקריטריונים לזכאות לדיור בר השגה, חושפים את המאבקים, ניגודי האינטרסים והמחלוקות המפצלות את החברה הישראלית ושעליהם נבנים גם פוליטיקאים חדשים שכבר מבטיחים לנו ממי הם יקחו ולמי הם יתנגדו, אבל אינם מציעים ולו מסר חיובי ומאחד אחד. על שנאה – אפשר אולי לבנות קריירה פוליטית, אבל את המחיר נשלם כולנו. בערבות הדדית בינינו – זה לא יקרה.

תחת מטריית הערבות ההדדית, מנהיגנו ייצגו באמת את כל אחד ואחד מאיתנו ומצוקת הנדל"ן תקבל טיפול שורש בראייה רחבה וחסרת פניות. האדישות וחוסר התכנון יפנו את מקומם להגדלת המעורבות הממשלתית בשוק הדיור, להגדלה משמעותית של היצע הקרקעות שבשליטת המדינה ומוסדותיה ולהקצאתו לפי קריטריונים שישקפו את המכנה המשותף הרחב ביותר, שיכלול אותי, אותך, את כולנו. כיון שנתח רווחים נורמאלי ולא מופקע, הוא תוצאה ישירה של ערבות הדדית בינינו, יתכנסו מחירי הדיור לרמתם הריאלית, לרווחת הכלל.

המחלוקת והקיטוב בסוגיית הדיור הינה רק אחת מיני רבות וכולן מדגישות את הנחיצות באמנה חברתית-כלכלית בינינו המבוססת על ערך הערבות ההדדית ועל אכפתיות והדאגה זה לזה, ממש כמו במשפחה אחת, על אף ההטרוגניות והשונות הרבה בחברה הישראלית. אם לא נפעל כדי להיות מעל כל המחלוקות והשסעים הפוקדים את החברה הישראלית לא נצליח להיטיב את מצבנו. הכלכלה היא העתקה של היחסים בינינו וכשנשנה אותם מקוטביות ומאבקי כוח לערבות הדדית, תיפתר בהכרח מצוקת הדיור יחד עם מצוקות החיים הנוספות, הנובעות בראש ובראשונה מחוסר התחשבות ומהעדר קשר נכון בינינו האזרחים ובינינו לבין גופי השלטון והפוליטיקאים.

כשתשתנה הגישה, יימצאו הפתרונות הנדל"ניים הנכונים. עד אז – יש לברך בכל זאת על החלטת הממשלה, כיון שהיא נותנת בכל זאת מענה כלשהו לנזקקים, לאלו שאין להם קורת גג, לאימהות חד הוריות ולאוכלוסייה חלשה מבחינה סוציו-אקונומית.

אזהרה מפני קיצוצים שבדרך: עוד מעט, יתחילו דיוני תקציב המדינה לשנת 2013, ועל רקע העלות הגבוהה של החקיקה הסוציאלית והיישום ההדרגתי של המלצות וועדת טרכטנברג, על רקע הירידה בייצוא הישראלי בשל המשבר הכלכלי בחו"ל ועל רקע הדרישות להגדלת תקציב הביטחון, הממשלה תצטרך להחליט מי ישלם על כל זה.
לצערנו – הפיתרון שיימצא ידוע ומוכר עד כאב מהעבר הקרוב והרחוק.
הממשלה תחליט על קיצוץ רוחבי בתקציב המדינה, בכל המשרדים (למעט תקציב הביטחון שיודע רק לגדול משנה לשנה) ומי שישלם את המחיר יהיה הציבור הישראלי, שיקבל פחות שירותים ופחות סיוע מהממשלה וכמובן, זה ישפיע הרבה יותר על השכבות החלשות ועל מעמד הביניים, מאשר על העשירונים העליונים והעשירים.

פרדוקס – מעבירים חוקים כדי לסייע לציבור ומנגד מקצצים בשירותים הניתנים לו.
יש לנו סימפטיה לממשלה, בנסיבות שנוצרו אין לה ברירה. איננו יכולים לדרוש ממנה לשאת בעלויות החקיקה הסוציאלית ובכך להגדיל את הגירעון הממשלתי. נורת האזהרה מאירופה ומארה"ב, השקועות בגירעונות כבדים, מאירה באור חזק ובהיר. וכיון שהשמיכה צרה מלכסות את כל המיטה, היינו אין מספיק כסף לממן את עלותה של החקיקה הסוציאלית הנוכחית.

בערבות הדדית זה לא יקרה. מדוע? כי שינוי ההתקשרות בינינו מיחסים תחרותיים, ניגודי אינטרסים ואינדיבידואליסטים, ליחסים של דאגה הדדית, איכפתיות, שיתופי פעולה נרחבים וסולידריות, ייצרו בהכרח גם משאבים כלכליים רבים, שכיום אינם מופנים לטובת הציבור.
כלכלה שחורה שמגלגלת לפחות 100 מיליארד ₪ בשנה ושהיתה יכולה לפתור את כל המצוקות הכלכליות של החברה הישראלית – בערבות הדדית זה לא יקרה.
זו רק דוגמה אחת.

כולכם מוזמנים לקרוא את הפרק "עודפים בכלכלה החדשה" בספר הכלכלי שלנו, לפירוט בנושא יתרונות כלכלת הערבות והעודפים הרבים שייחשפו, כשנחייה כולנו בערבות הדדית בינינו.

קישור למאמר המקורי

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך