?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

 ArvutOrg banner 602x150 noga

 

עת הזמיר הגיע

מה אנחנו עושים עם החגים שלנו במשפחה?

002 new 

החגים הם הזדמנות לבבית להטעין את מצברי המשפחה טוב טוב. מה עושים ביחד? יש כל כך הרבה אפשרויות (בחינם ובקלות). נגה זמיר, אומנית ומחנכת, משתפת שלל פעילויות מהמשפחה שלה

"מסתבר שאחד מכל חמישה אנשים בעולם הוא סיני. במשפחה שלי יש חמש נפשות, אז זה חייב להיות אחד מהם. זה או אמא או אבא שלי, או האח הגדול שלי, קולין. או האחות הקטנה שלי הו-צ'אן-צ'ו. אבל אני חושב שזה קולין". (טים ויין)

לעומת טים ויין, אני שייכת למשפחה בת שש נפשות, שתיים מהן נקראות "הורים" ושאר הנפשות נקראות "ילדים". אני שייכת להם כי אני אוהבת אותם. אני גם שייכת לכל מיני נפשות שנקראות "חברים" ו"חברות" ו"משפחה מורחבת". מקווה שהשייכות שלי תתרחב מאוד ועוד.
ובינתיים בחגים מתמלאת השייכות הזו אויר וגוף כי יש לנו הרבה זמן לשהייה משותפת, אז אפשר לקחת את הזמן ולהפיח בו חיים, כמו גחל שמתלהט כשנושפים. זה קורה כשעושים דברים יחד.

 

אפשר לראות סרטים יחד

איזה סרטים אפשר לראות עם כל המשפחה? זוכרים את "צלילי המוסיקה"? יש שם הרבה מוסיקה כמובן, ואבא שמתרכך וחוזר להכיר ולאהוב את הילדים שלו. שבעה ילדים.

עושה חשק לאיחוד משפחתי חזק. אחרי הסרט אפשר לדבר על מוסיקה. איך היא חוצה גבולות של שפה ושכל וחודרת ישר ללב. על איזה שירים אנחנו אוהבים ומה אנחנו מרגישים כששומעים אותם. מתי אנחנו אוהבים לשמוע מוסיקה ועם מי.

 

צלילי המוסיקה, דו-רה-מי:

 

ואם מותר להמליץ על סרט בנות, "נשים קטנות". אפשר אחר כך לדבר על הקשר החזק בין אחיות-אמא-חברות, שנמצא תמיד ומתגבר למרות ועל פני החיכוכים. לדבר על האהבה שמכסה על כל ה"פשעים".

ואפשר גם לקרוא

קטעים נבחרים ומעוררי מחשבה מ"הנסיך הקטן". ואז לדבר על מה חשוב בחיים, מה אנחנו צריכים, ובשביל מה:

"ומה אתה עושה עם חמש מאות מיליון כוכבים?", שאל הנסיך הקטן
"
כלום. הם שלי." - ענה העשיר
"
הכוכבים שלך?"
"
כן."
"
ומה הטעם בכך שאתה בעליהם של הכוכבים?"
"
הטעם הוא בכך שהם עושים אותי איש עשיר."
"
ומה הטעם בכך שאתה עשיר?"
"
הטעם הוא שאני יכול לקנות עוד ועוד כוכבים, אם הם מתגלים."
"
כיצד יתכן שאתה הבעלים של הכוכבים?" "ומה אתה עושה איתם?"
"
אני מנהל אותם", השיב איש העסקים. "אני סופר אותם, וסופר אותם שוב. זו מלאכה קשה, אבל אני אדם רציני!"

גם "ההר של הדר" למשל יכול לעורר שיחה משמעותית על חברות ועזרה הדדית.

ויש סדרה יפה של ספרים על ילדים מהעולם. "אלה קארי הילדה מלפלנד", "לילבס ילדת הקרקס", ועוד. פשוט להכיר ילדים ממקומות אחרים.

אפשר גם לכתוב בעצמנו. אחד כותב או מכתיב כמה מילים. נגיד: חברים, הרים, פרחים, שירים. ומוסר לאחד מבני המשפחה, שצריך לחבר מהמילים סיפור קצר. קוראים יחד. (חומר קריאה מעולה לילדים שלומדים לקרוא, תנסו ותטעמו).

פרסומות תוצרת בית

בחגים כשביחד, רואים פחות טלוויזיה, אבל אם בכל זאת מתגעגעים לפרסומות, אז משימה: ליצור פרסומת למשפחה. למשל, פרסומת על כך שעמוק בפנים אין הבדל בין גדולים לקטנים, כולם שווים. אפשר לחבר ג'ינגל, אפשר במשחקי מילים, אפשר לצלם, אפשר לצייר. אין הגבלות, בלי גבולות, כדי לפרסם אהבה - כל האמצעים כשרים.

אחרי הסרטים הספרים והפרסומות או בין לבין בטח שאפשר טיול משפחתי באופניים. אבל אפשר גם ברגל. בשקט של החג אפשר לנסות להקשיב לקולות, כל אחד יגיד מה הוא שומע, וביחד להבחין שכל אחד שומע משהו אחר ומתוך כך נוצרת תמונה עשירה בקולות. אפשר גם לשיר יחד - בכמה קולות.

ואפשר גם לחפש בקשה משותפת של כל המשפחה. מה היינו רוצים שיקרה לנו השנה, כמשפחה, כחלק מעם, מעולם. לכתוב את זה על פתק ולהפקיד במשפחה של חברים שגם הם יעשו אותו דבר ויתנו לכם למשמרת.

תיאטרון, יצירה ושירה

אם תשאלו את הילדים הם יגידו לכם, בואו נארח, בואו נתארח. הם חברותיים, עוד לא השתבללו כמונו. נלך איתם. מה עושים יחד?

אפשר להכין הצגה. או על המקום, או כזו שמתכוננים אליה כמה ימים ועושים חזרות ומכינים תפאורה. על מה ההצגה? הכי טוב משהו מהחיים (תשאלו את הילדים). מקרה שקרה לנו, עם פיתרון מחבר.

תראו שזה הרבה יותר טוב מכל מה שמציע השוק.

ואפשר לשיר. זה באמת כלי חזק. כלי נגינה יש לכם? אולי מישהו יודע לנגן בגיטרה? "עוד יבוא שלום עלינו", "יום יבוא" ושאר שירי החג.

להמציא תנועות משותפות לשיר, ככה גם זזים, ולזוז זה טוב.

אפשר גם פשוט לעשות קישוטים יחד.

יש לכם לגו או קוביות? אפשר לשפוך את כל התכולה, להתיישב יחד ולבנות את העולם שלנו, יפה, פורח, מזמין אורחים. אפשר להוסיף אנשים ממגזרות נייר, ענפים קטנים בשביל לסמל עצים. לרוץ עם הדמיון.

ואפשר לקחת דף A4 - מציירים עליו ציור יפה, משפחה, חברים, סביבה. כשגומרים לצייר גוזרים לחלקים ומעניקים לבני הבית – פאזל להרכבה.

אה כן, להכין ארוחות יחד. כל אחד מקבל תפקיד, האוכל יוצא ממש טעים. בזמן הארוחה לשיר, לברך זה את זה.

 

טיולים

אפשר להתארגן כמה משפחות, חברים, לנסוע לאיזו חורשה, אולי לים, להשתדל למצוא מקום שלא יהיה בו מישהו שרוצה למכור לכם משהו ופשוט להיות יחד. לא להעמיס הרבה ציוד ועצבים, ככה בפשטות. אבל תיקחו כדור.

למשל אפשר לציין נקודה שעליה עלינו להגיע בלי שהכדור יגע באדמה. אז נעמדים בשורה, אחד מוסר לשני ובזמן שהשני מוסר לשלישי הראשון עובר לסוף השורה, ככה עד שמגיעים. צריך לדאוג שאני מוסר טוב כדי שלא ייפול!

אפשר מדורה אם זה במקום שמותר. לחזור הביתה עם ריחות ומגע של טבע, זה מחבר, זה נותן נשימה וכוח.

ואפשר עוד כל כך הרבה דברים. תציעו בבקשה. העיקר שיהיה בינינו קשר. כי ככה אנחנו מכינים אותם לחיים במשפחה הגדולה, בחברה הגדולה שהולכת ומתקשרת. אם נטמיע בילדים את עיקרון ה"ביחד" עכשיו, כשהם ידרשו לתמרן בין יחסי הגומלין התלותיים בחיים, ההדדיות תבוא להם בקלות ובטבעיות והם יהיו אנשים מוצלחים ומאושרים.

 

חג שמח!

  • נגה זמיר, אומנית ומחנכת, אימא ל-4, פעילה ב"תנועת הערבות".

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך