מאמרים וטורים
להציל את הילדים
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים וטורים
- פורסם ב28 פברואר 2012
- נכתב על ידי כרמית פאר
האמת היא שאין מה לבוא בטענות לילדים. העולם השתנה ללא היכר בעשורים האחרונים, ואילו החינוך כמעט ולא השתנה מאז ימי המהפכה התעשייתית
מאת: גלעד שדמון
בשבוע שעבר הוזמנתי לפגישה עם אדם בכיר במשרד החינוך. כחלק מהכנותי לפגישה עיינתי מחדש במטרות חוק החינוך הממלכתי בישראל, כפי שהוגדרו בשנת 2000.
הופתעתי לגלות בראש המסמך מילים שחמקו בעבר מעיני: "לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו".
לחנך אדם להיות אוהב אדם? אם יש דבר אחד שהמערכת אינה עושה זה לחנך את הילדים לאהבה.
כל מורה מתחיל יספר לכם בכאב שהאלימות בבתי הספר הולכת וגואה. דוחות מאיימים שמתפרסמים חדשות לבקרים, מציגים סטטיסטיקות מפחידות על עלייה משמעותית בהצקה מילולית וגופנית של תלמידים לתלמידים, על כך שיותר ממחצית מהתלמידים חושבים שיש אווירה אלימה בבית הספר, ואינם מרגישים בטוחים ומוגנים בדרך לבית הספר, בחצר בית הספר, בשירותים ואפילו בכיתה. כמו כן, מעל רבע מהמחנכים דיווחו שבחודש האחרון תלמיד קילל אותם, לעג להם או ניסה להשפיל ולהעליב אותם.
העולם הווירטואלי והרשתות החברתיות שבהן חיים הילדים, מורכב: מצד אחד, הוא לכאורה מקרב בין רחוקים, ומצד שני, הוא מפריד בין קרובים. הורים וילדים ממעטים לשוחח זה עם זה, ואם כבר משוחחים זה מסתכם בכמה שניות חטופות ובתשובות של "כן", "לא", "אימא, תעזבי אותי!" ואפילו לא מזכיר את השיחה החמה והמשפחתית של פעם. את קולות הילדים הצוחקים בחצר, כדורגל בשכונה, "מחבואים" ו"מדרכות" החליף טקטוק מקשים מהיר להפליא, כפי שאמר המשורר, "אדם בתוך סמארטפונו הוא גר".
אבל האמת היא, שאין מה לבוא בטענות לילדים. העולם השתנה ללא היכר בעשורים האחרונים, ואילו החינוך כמעט ולא השתנה מאז ימי המהפכה התעשייתית (יותר מ-200 שנים). דומה כי איבדנו את הדרך אל לבם של הילדים, המסגרת של היום איננה מותאמת להם ובוודאי שלא מעניינת אותם, ומטריד לחשוב איך תיראה החברה שלנו בעוד כמה שנים.
