מאמרים וטורים

כך תפתרו ריבים בין אחים ב- 7 דקות

מחקר מקיף שנערך באוניברסיטת ניו המפשייר על יותר מ-3,500 ילדים מצא קשר ישיר בין אלימות בין אחים לבין הפרעות נפשיות שעלולות להתפתח אצל הילד הנפגע, החוקרים קבעו כי על המבוגר הנמצא באזור להתערב במיידית. השאלה שנותרת באוויר היא, מה זה אומר להתערב? לצעוק? להפריד? להעניש? או אולי לשבת על כוס שוקו ולדבר על זה?

• מאת: גרשון פרץ,  BA בחינוך  -  גנן בגן ילדים, כותב תכניות לימוד לגיל הרך ע"פ גישת החינוך האינטגרלי ומעביר הכשרות הורים ומדריכים לילדים בגיל הרך, נשוי ואב לשלושה
  

שעת אחר הצהריים קיצית במיוחד. הילדים משחקים בחדר, את מנצלת את הזמן ככל שיאפשר לך המזל. מסדרת את הבית, בודקת מיילים ואז צווחה צורמת מקפיצה אותך. את רצה לחדר, "מה קרה?"

הקטנה צורחת: "הוא הרביץ לי!"

"הרבצת לה?"

"לא, היא צבטה אותי ככה" (הוא צובט אותך מכל הלב כדי להמחיש לך) "אז החזרתי לה!"

"למה צבטת אותו?" את שואלת ומתחילה להרגיש את חוסר האונים מטפס במעלה הגרון.

"כי הוא לקח לי את האוטו!" היא מתנצחת.

"זה האוטו שלי!" הוא מגן על זכותו.

"לא נכון" צורחת הקטנה "זה שלייייי!!!"

השקעה קטנה בהווה, חיסכון גדול בעתיד

כמובן שחשוב להתערב וכדאי גם שעה אחת קודם, אך לא פחות חשוב הוא האופן בו נגיב. אחרת אנו עלולים אולי לעצור בעיה אחת חמורה מעל פני השטח, אך מבלי להתכוון לגרום לעוד כמה אחרות ומשמעותיות הרבה יותר מתחת לפני השטח.

חשוב לזכור, שבכל שלב בהתפתחותם במיוחד בגיל הרך אהובנו הקטנים כל העת מפתחים את זהותם, בונים את דימויים העצמי, מתחילים לגבש את יחסם לסביבה, ומכל אלו יגזרו בעתיד מידת ביטחונם העצמי כאנשים בוגרים, והיכולת שלהם להתקשר עם הסובבים אותם בהמשך חייהם. לכן, כעס, עונשים, אולטימטומים, וצעקות למיניהם, לא ממש יתרמו להתפתחותם התקינה, ואפילו יזיקו.

השקעה ומאמץ קטן בהווה, ייחסכו לנו הרבה מאד זמן, אנרגיות ולא מעט רגשות אשמה בעתיד

מתוך גישה כזו, ובתוספת נימה של האהבה הטבעית שקיימת בכל אחד מאיתנו כלפי ילדיו, נוכל לשאוב את הכוח להישאר סבלניים למצב, לגשת בחיבוק לאהובים הקטנים, לנתב ולהכווין אותם לבניית דימוי עצמי חיובי ויחס נכון לסביבה.

גזרו ושמרו: איך לפתור ריבים בין אחים ב 7 דק'

1. קודם כל לקחת נשימה עמוקה (גם אם הרגע כבר לקחתם אחת). הכי חשוב זה לנסות להירגע לפני שמגיבים. ואפילו אם לא ממש יודעים איך נכון להגיב נשדר קור רוח, סובלנות וסבלנות במידת האפשר.

2. משקפים רגשות (2 דק') – נלמד את האהובים הצעירים להבין מה הם מרגישים, לתת שם לרגש. ברוב המקרים, כאשר האחים רבים וההורה נכנס לתמונה, הוא נתקל במצב בו שני הצדדים יהיו בתחושה לא נעימה. נשקף להם זאת:

- "זה מרגיש נעים להיות עצוב?"

- "זה מרגיש נעים כשכועסים?"

- "מה אנחנו רוצים, להרגיש לא נעים או נעים וכיף?"

3. יצירת הקשר בין סיבה ותוצאה (2 דק') – ננסה לתת לכל אחד מהילדים להביע את עצמו, מבלי לחפש אשמים או צודקים,  אלא מתוך שאיפה ללמוד מהמקרה. בכך נמנף את האירוע השלילי, לכאורה, למקדם חינוכי חשוב, של קישור בין סיבה לתוצאה. הקשר הזה בין "פעלתי כך, ויצא כך" יעזור ליקירינו הקטנטנים לגבש תמונה שלמה יותר של העולם, ומערכות היחסים שהם חווים. מציאות שבה בה יש קשר הגיוני בין הדברים היא מציאות בטוחה ומזמינה יותר, מאשר מציאות של חוסר ודאות.

איך עושים? שואלים...

• "את\ה רוצה לספר לנו למה את\ה עצוב\ה, בטוח יש לך סיבה?"

• "את\ה רוצה לספר לנו למה את\ה כועס\ת, בטוח קרה משהו שגרם לך לכעוס, רוצה לספר לנו?"

• לרוב הילדים יספרו וישתפו, במידה ולא יסכימו לדבר כדאי לעלות השערות הגיוניות.

• "אתה עצוב כי העליבו אותך\ לקחו לך\ לא שיתפו וכו'..."

4. נעשה הצגה כדי להבין את הזולת (3 דק')-  על ידי המחשה נעזור לילד לבנות יסוד בריא לתקשורת חברתית תקינה, המבוסס על אמפתיה. נכוון אותו להבין את הצד השני וכך הוא ילמד כיצד להתמודד בצורה הנכונה והפרקטית ביותר עם מצבים כאלו בעתיד.

• קחו את שתי הבובות הראשונות שתראו

• בקשו מהילדים לבחור להם שמות.

• הפעילו כעת את כישורי המשחק החבויים בכם ועשו להם הצגה קצרצרה, שבה בעזרת הבובות תמחישו לילדים קונפליקט דומה לזה שהתרחש ביניהם לפני כמה רגעים.

• עצרו את ההצגה בנקודת הקונפליקט ושאלו את הילדים שאלות כמו: "מדוע הוא הגיב כך? איך כדאי היה לו להגיב? איך הוא מרגיש? איך הצד השני מרגיש? למה?"  

• לבסוף תנו לילדים את האפשרות לביים את ההצגה ולחשוב איך היה ניתן לנהוג אחרת.

בהצלחה!