מאמרים וטורים
שלושה חברים | פֶּרֶק שִׁשִּׁי: רִקּוּד הַדְּבוֹרָה
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים וטורים
- פורסם ב16 מאי 2013
- נכתב על ידי חיים רץ, אויר על ידי שרה בן שלום
הַבֹּקֶר, רָמִי, הַמּוֹרֶה לְטֶבַע, הֵבִיא לַכִּתָּה מַשֶּׁהוּ מְאוֹד מוּזָר: מֵעֵין לוּחַ עִם חוֹרִים שֶׁצּוּרָתָם מְשֻׁשֶּׁה, מְלֵאִים בְּנוֹזֵל צְהַבְהַב. כְּשֶׁהַיְלָדִים שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַהוּ הַנּוֹזֵל, הִצִּיעַ לָהֶם רָמִי לִטְעֹם מִמֶּנּוּ. "מֻתָּר"? שָׁאֲלוּ כַּמָּה מֵהֶם בַּחֲשָׁשׁ. "הַפַּעַם כֵּן וְטוֹב שֶׁשְּׁאַלְתֶּם", חִיֵּךְ רָמִי, "זֶה לְגַמְרֵי בָּטוּחַ וּמְאוֹד טָעִים".
בְּסַקְרָנוּת הִצְמִידוּ הַיְלָדִים אֶצְבָּעוֹת לַלּוּחַ הַמּוּזָר, הִכְנִיסוּ אוֹתָן אֶל פִּיהֶם וּמִיָּד חִיְּכוּ חִיּוּךְ גָּדוֹל. "זֶה מָתוֹק", אָמַר אֶחָד. "זֶה סָמִיךְ", אָמַר שֵׁנִי. "זֶה דְּבַשׁ"! אָמַר שְׁלִישִׁי. "נָכוֹן", אָמַר רָמִי, "זֶה דְּבַשׁ. וְהַלּוּחַ הַזֶּה נִקְרָא 'חַלַּת דְּבַשׁ', וּבָהּ הַדְּבוֹרִים מְכִינוֹת וְשׁוֹמְרוֹת אֶת הַדְּבַשׁ שֶׁהֵן מְכִינוֹת מִצּוּף פְּרָחִים".
"גַּם אֲנִי רוֹצֶה, גַּם אֲנִי רוֹצֶה", קָרְאוּ הַיְלָדִים. "מוּבָן", חִיֵּךְ רָמִי, וּמִיָּד תְּקַבְּלוּ. הוּא חָתַך אֶת חַלַּת הַדְּבַשׁ לְרִבּוּעִים, וְחִלֵּק אוֹתָם לְכֻלָּם.
וּבְעוֹד הַיְלָדִים מְלַקְּקִים אֶת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם בַּהֲנָאָה, סִפֵּר לָהֶם רָמִי עַל הַדְּבוֹרִים.
"הַדְּבוֹרִים חַיּוֹת בְּכַוָּרוֹת. בְּכָל כַּוֶּרֶת יֵשׁ הֲמוֹן דְּבוֹרִים, אוּלַי מִילְיוֹן. יֵשׁ גַּם רִמּוֹת, שֶׁהֵם זְחָלִים שֶׁחַיִּים בְּתוֹךְ חוֹרִים קְטַנִּים בְּצוּרַת מְשֻׁשֶּׁה, מַמָּשׁ כְּמוֹ אֵלֶּה שֶׁאַתֶּם רוֹאִים כָּאן, רַק שֶׁכָּאן הֵם מְלֵאִים בִּדְבַשׁ. דְּבוֹרִים בּוֹגְרוֹת מַאֲכִילוֹת אֶת הָרִמּוֹת בִּדְבַשׁ עַד שֶׁהֵן גְּדֵלוֹת וְהוֹפְכוֹת בְּעַצְמָן לִדְבוֹרִים.
בְּכָל כַּוֶּרֶת יֵשׁ מַלְכָּה שֶׁמְּטִילָה בֵּיצִים בְּתוֹךְ הַמְּשֻׁשִּׁים, וּמֵהַבֵּיצִים בּוֹקְעוֹת לָהֶן רִמּוֹת.
וְיֵשׁ בַּכַּוֶּרֶת גַּם כַּמָּה דְּבוֹרִים זְכָרִים שֶׁתַּפְקִידָם לְהַפְרוֹת אֶת הַמַּלְכָּה כְּדֵי שֶׁתַּטִּיל בֵּיצִים, מֵהֶם תִּבְקַעְנָה רִמּוֹת, שֶׁתַּהֲפֹכְנָה לִדְבוֹרִים".
"אַתֶּם יוֹדְעִים", סִפֵּר רָמִי בְּחִיּוּךְ, "יֵשׁ לַדְּבוֹרִים מֵעֵין רִקּוּד מְיֻחָד. אֲנִי קוֹרֵא לוֹ 'רִקּוּד הַדְּבוֹרָה', כִּי רַק דְּבוֹרִים עוֹשׂוֹת אוֹתוֹ. כְּשֶׁדְּבוֹרָה מוֹצֵאת פֶּרַח עִם הַרְבֵּה צוּף, הִיא לֹא שׁוֹתָה אוֹתוֹ. הִיא גַּם לֹא מְבִיאָה אוֹתוֹ לַכַּוֶּרֶת. קֹדֶם כֹּל, הִיא עָפָה מַהֵר לְסַפֵּר לָאֲחֵרוֹת.
אֲבָל דְּבוֹרִים לֹא מְדַבְּרוֹת. בִּמְקוֹם זֹאת, הֵן רוֹקְדוֹת אֶת הָרִקּוּד הַמְיֻחָד. בִּתְנוּעוֹת מְדֻיָּקוֹת, הַדְּבוֹרִים מְסַפְּרוֹת זוֹ לָזוֹ בְּדִיּוּק הֵיכָן נִמְצָא הַפֶּרַח עִם הַצּוּף. הֵן מַרְעִידוֹת אֶת הַכְּנָפַיִם, מְזִיזוֹת אֶת הָרַגְלַיִם וּמְנַעְנְעוֹת אֶת כָּל הַגּוּף עַל פִּי חֻקִּים מְיֻחָדִים.
כָּל תְּנוּעָה מְסַמֶּנֶת כִּוּוּן אוֹ מֶרְחָק, וְכָךְ הַדְּבוֹרִים יוֹדְעוֹת בְּדִיּוּק אֵיפֹה נִמְצָא הַפֶּרַח. בְּתוֹךְ דַּקָּה כֻּלָּן עָפוֹת בְּדִיּוּק לַמָּקוֹם, מוֹצְאוֹת אֶת הַצּוּף, וּמְבִיאוֹת אוֹתוֹ לַכַּוֶּרֶת, לְהַאֲכִיל בּוֹ אֶת הָרִמּוֹת, אֶת הַמַּלְכָּה, וְאַחַר כָּךְ אֶת עַצְמָן".
קישור לפרק הראשון "חָבֵרוּת טוֹבָה"
קישור לפרק השלישי "הציפורים עפות ב V"