?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

יום המעשים הטובים – הכדור בידיים שלי

איך מסבירים לילד מהו מעשה טוב? ולמה לנקות את החדר לא נכלל בהגדרה? מאגי בת ה-13 מאוד משתדלת לשמח את אביה ב"יום המעשים הטובים" ומגלה שמעשים טובים הם לא בדיוק מה שהיא חשבה...

  • מאת: מירה כהן, אמא לשתי בנות, גרה בתל אביב, בעלת תואר בבטוח וכלכלה, מנכ"ל סוכנות בטוח ברמת גן


shutterstock 51907477 new

 

זכרו ילדים היום הוא יום המעשים הטובים", אבא אמר וחייך דקות ספורות לפני שיצא מהבית "לכן תחשבו כל היום על מעשים טובים, ובערב כאשר אחזור, כל אחד מאיתנו ישתף את האחרים במעשים הטובים שעשה משך היום".

איני יודעת מה חשבו התאומים על בקשתו של אבא, אך ממרום שלוש עשרה שנותיי ראשי היה טרוד בדברים חשובים, כמו איזה ג'ינס ללבוש, עם מי להתכונן למבחן במתמטיקה ומה לחשה שרון אתמול עלי לאיה...

חשבתי..."איך אפטר מהר מהמטלה הזו וגם אשמח את אבא?!" והבריקה המחשבה בראשי "החדר כמובן! אסדר את החדר שלי אעזור לאימא, וארד למכולת בלי להתווכח". כעבור שעה הייתי אחרי הכול, יכולתי לשוב לענייני האחרים ואף הייתי מאד מרוצה מעצמי. מהחדר השני שמעתי את קולותיהם של התאומים, עופר וניר מתווכחים ביניהם מי צבר יותר מעשים טובים.

מדרגות בדרך למעשים טובים

בשעות אחר הצהרים המאוחרות, חזרה אימא הביתה, ונראתה לי קורנת ומאושרת, נעמדה במטבח הכינה עבורנו את ארוחת הערב ואבא הגיע הביתה.

הארוחה הסתיימה לה באווירה עליזה ולרגע חשבתי שאולי טרחתי סתם כי אבא לא הזכיר דבר על יום המעשים הטובים, אך הסתבר שלא. כי מייד לאחר שסיימנו לאכול, ביקש מכולנו לשבת מסביב לשולחן ופתח ברצינות מחייכת, "ילדים יקרים שלי" אמר, "היום הוא יום חשוב ואני מאד רוצה לשתף אתכם מה עשיתי בו, אך לפני כן בואו ונשמע מה כל אחד מכם עשה..."

הוצאתי את הרשימה שלי והקראתי ממנה בביטחון רב."ניקיתי את חדרי, ירדתי למכולת, הבאתי מצרכים, שטפתי ארבע צלחות שהיו בכיור ושטפתי את המטבח". אבא חייך בבדיחות דעת. "מאגי" אמר, "והיכן המעשים הטובים?" "מה זאת אומרת" אמרתי וקולי נשמע מופתע ונעלב. "עשיתי לטובת הבית דברים ועזרתי לאימא", "אהה הבנתי" אמר והמשיך לחייך. "ואתם מה עשיתם?" פנה לתאומים, "אנחנו עשינו בשותף" ענו שניהם במקהלה, "טוב אמר אבא "ספרו לי". "אני" אמר עופר "התחייבתי בפני ניר שלא אלשין עליו בפניך ששבר את משאבת האוויר". "ואני "התפרץ ניר לדבריו" לא אלשין על עופר שפרץ את תיבת הדואר להוציא את הקומיקס שהגיע". אבא פרץ בצחוק "הבנתי חמודים הבנתי והמשיך "אימא שלכם חילקה היום חבילות מזון, ואילו אני עסקתי בהסברים מסביב לשולחן עגול לציבור רב של אנשים בסוגיה מדוע צריך לערוך יום כזה".

הופתעתי,לפתע הניח לי אבא על השולחן מציאות אחרת שלא הכרתי ולא הבנתי... מי הם הנזקקים האלה חשבתי ביני לביני, איזה שולחן עגול ומי זה הציבור איתו ניהל דו שיח? "אבא" אמרתי לבסוף "אתה יכול לספר לנו עוד מה עשיתם שם?" "כמובן מאגי" ענה לי "זאת הייתה כוונתי מלכתחילה."

דעו לכם פתח ואמר, כי למעשים טובים יש כמה וכמה מדרגות ואני רוצה להוביל אתכם כרגע למדרגה הגבוהה ביותר של המעשים הטובים, מעשים הנעשים לטובת הציבור הגדול ולא דווקא למען עצמנו, לא רק כאירוע חד פעמי אלא כמצב מתמשך שהינו דרך חיים. מי ביניכם זוכר את הקריאה של שלושת המוסקטרים?" "איזה" התעניין עופר "כולם למען אחד ואחד למען כולם" ענה אבא, זה העיקרון וזו הנקודה שברצוני לשוחח אתכם עליה".

למה לא כל יום מעשים טובים?

"יקיריי, האם נראה לכם כי החברה הישראלית חיה על פי העיקרון של כולם למען אחד ואחד למען כולם?" מיהרתי לענות בלאו החלטי והתאומים הניעו ראשם בשלילה בתאום נפלא, ואבא המשיך, "האם נראה לכם כי השיחה ברחוב מזמינה מעשים טובים?!" עופר צחק, "מה פתאום אבא, בוא לבית הספר ותראה איזה מסכנים השמנים, הנמוכים, העצלנים, רק צוחקים עליהם כל הזמן", ואבא המשיך, האם נראה לכם כי בחברה הישראלית חסר כסף מזון או ביגוד? "לא" ענינו הפעם שלושתנו והוספתי "מה פתאום חוסר"? "ראו את הקניונים השוקקים","אז אמרי מאגי", פנה אלי אבא מה חסר בכדי שנהיה מחויבים למעשים טובים כל הזמן, וליצור את האווירה שזה ינבע מתוכנו ? מה חסר על מנת שמעשים טובים יהיו דרך חיים ולא אירוע חד פעמי?" נעתי באי נוחות על הכיסא לא היו לי כל תשובות לאבא, קיוויתי ששאלותיו הן שאלות רטוריות ולא ממתינות באמת לתשובתי... אחרי דקה ארוכה של שקט, אבא השיב.

"מה שחסר לנו היא לקיחת אחריות אישית, ילדיי האהובים. להבין ש'הכדור בידיים שלי'. במה? בשינוי היחס שלי לטובה, כלפי האחרים. להסכים שלא פחות מאחרים אני אחראי למצב הנוכחי, ולכן ביכולתי גם לשנות אותו." הרגשתי איך הדברים של אבא מחייבים, בדיוק כשהוא אמר "אולי זה לא נעים כל כך לשמוע, כי אחריות זה מחייב, אבל לא נוכל לחמוק מזה. לכולנו יד ביצירת המצב הנוכחי, ולכן גם לכולנו אחריות לשפר אותו. ואתם יודעים מה?!", הוא לחש כממתיק סוד, "אני בטוח שאנחנו נעשה את זה! היום סביב השולחן העגול פגשתי המוני אנשים שמוכנים לזה".

ו"עכשיו ילדים..." אבא קם ממקומו, התמתח ואמר "אנו עוברים למשחק "הקונוס" אבל הפעם במקום לחפש כמה שיותר שימושים לשולחן או עיפרון, נחפש כמה שיותר שימושים ל... מושגים", "כמו איזה למשל" שאלתי, "כמו למשל" אמר אבא "אהבת הזולת", "קלי קלות נכון" צחק למראה פנינו הנדהמות.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך