מאמרים וטורים

אימא, למה יש מלחמות?

החלטת האו"מ הדרמטית על פלסטין כמדינה משקיפה בלבלה גם אותנו. מה עונים לילדים שרוצים לדעת ולהבין כיצד אנחנו יכולים לפתור את הבעיות שיש לנו עם השכנים? איזה מין עולם אנחנו מציעים להם אם תמיד רובצת בו סכנה למלחמה? אדוה בר יהודה מציעה 5 שלבים להסבר והפעלה

• מאת: אדוה בר יהודה, מנהלת הדרכות הורים ב"תנועת הערבות", עו"ס ומטפלת בפסיכותרפיה

"אמא למה יש מלחמות?" שאל בנה בן ה- 5 של דלית, ושנייה אחר כך הוסיף "ומה זה או"ם?". השאלות האלו תפסו אותה לא מוכנה. מה עונים לילד בן 5 בימים בהם כל אופנוע שעובר מזכיר לו אזעקת צבע אדום, ועכשיו גם החלטה משמעותית על גורלה של מדינת ישראל וסובביה?

היא יודעת שאנשים הם מטבעם וכחנים, ושיש להם רצון לדאוג לעצמם ולשמור על עוצמה, כח ויתרון יחסי על אחרים. היא מבינה שכשיש ניגוד אינטרסים בין הצרכים של שני הצדדים, הם בדרך כלל יעשו כל דבר כדי לדאוג לצרכים שלהם. היא מרגישה שכך פועל הטבע האנושי. אבל, היא לא הייתה בטוחה איך מסבירים את זה לילדים. ומעבר להכל, היא הרגישה שכאימא עליה גם לתת לילדים שלה כיוון לפתרון, כי הרי ברור שגם הם נתקלים במצבים האלו במהלך היום-יום.

היא צדקה.

עצתי לדלית הייתה, לחכות להזדמנות הבאה שהם רבים, ולעשות איתם את התהליך המופיע בהמשך.

למחרת כשילדיה, בן ה-5 ובן ה-7, החלו צועקים ומעליבים אחד על השני תוך כדי משחק מחשב משותף, היא ביקשה מהם להפסיק את המשחק, ולהצטרף אליה. היא הבינה שהיא יכולה להשתמש בהזדמנות הזו כדי לדבר על מאבקים ומלחמות, ובשאיפה גם להסיק יחד איך ניתן להגיע לפתרון.

תהליך ההסבר לילדים

אז כך עושים את זה שלב אחרי שלב, כך שכולנו נרגיש טוב יותר:

1. פותחים במשחק- המשחק הוא כמו גלגל הצלה מהסיטואציה של הריב. אנחנו מתחילים במשחק שמאפשר לחוש קרבה, "ביחד" וקשר אחד לשני. כך הילדים יוכלו "לצאת" מהמצב הזועף בו היו עד כה, וירגישו את התועלת שיש במצב של "שלום", וירצו להגיע אליו. בדרך זו יהיה להם הרבה יותר קל לגשת למצב של פתרון. אם ניגש ישר למצב של פתרון מבלי שלב הביניים הזה, סביר להניח שנצליח בכך פחות. במידה והילדים לא יבינו מדוע משחקים בלב הסכסוך, אפשר להסביר להם את הרציונל האמור, לצפות ביחד בקליפ, ולאחר מכן לשחק.
   
   

משחק לדוגמה:

2. יושבים יחד לשיחה על פי כללי השולחן העגול- מסבירים שגם אם כרגע נעים כי שיחקנו והצלחנו ביחד, עלינו לא למחוק את המריבה כאילו לא הייתה, אלא לנצל את המצב כדי לחזק את הקשר בינינו, על ידי כך שנברר אותו. כאמור חשוב לעשות זאת לא מתוך הריב אלא מתוך מצב שבו מרגישים קירבה אחד לשני.

כללי השולחן העגול:

• כל אחד מדבר בתורו, והשני לא מפריע לו או מתפרץ לדבריו. מומלץ להשתמש בחפץ הקשבה כמו מקל או כדור, ומי שאוחז בו מקבל את תשומת הלב וההקשבה.

• אנחנו רק מוסיפים בתורנו על דברי המשתתפים האחרים. לא סותרים. לא מתווכחים. מתייחסים לשאלה שעליה דנים כולם, ולא פותחים דו שיח עם אחד מהמשתתפים, אלא נשארים בדיון עם כולם.

3. מבררים מה קרה- כל אחד מספר מנקודת מבטו מה קרה. חשוב שכולם ישמעו ויתרשמו מנקודות המבט של כל הצדדים הנוגעים בדבר. מומלץ שההורה שמנחה את הדיון יסב את תשומת הלב של המשתתפים לכך שלכל אחד יש את נקודת המבט הייחודית שלו, והחוויה האישית שלו. לעיתים די בהקשבה לנקודת המבט של הצד השני, או הידיעה שמקשיבים לך כדי לקרר את הרגשת הכעס. בעצם, זה קצת כמו להיות מהאו"ם, במובן הזה שמנסים להבין את שני הצדדים, כדי להגיע לפתרון היעיל ביותר.

4. בודקים את יעילות הפתרון הנבחר- מה בחרנו לעשות בסיטואציה, האם זה תרם לנו, האם הצלחנו לפתור כך את הבעיה, האם כדאי לנו להשתמש בפתרון הזה גם בעתיד או שעדיף למצוא פתרון יעיל יותר?

נמשיך לבדוק: אז למה בכל זאת פעלנו כך? למה זה קורה לנו? למרות שגם כאן סביר שלכל אחד תהיה את הגרסה שלו, תפקיד ההורה הוא להעלות את הדיון מרמת ההאשמות הישירות והתוצאה שהתקבלה, לרמת הסיבות האובייקטיביות יותר. כלומר להסביר שבטבענו אנחנו רוצים ליהנות ולפעמים נראה לנו שאחרים מפריעים לנו לקבל את מה שאנחנו רוצים. מכיוון שמטבענו אנו רבים ונלחמים על מה שאנו רוצים לקבל, נוצרות יריבויות.

5. הצעות לפתרונות- ההורה שואל את המשתתפים: איך לדעתכם אנחנו יכולים להגיע לשלום בינינו כדי שלכולנו יהיה נעים יותר? איך הייתם מתנהגים אם היה קורה לכם שוב אותו מקרה? חשוב שאת הפתרון ימצאו יחד, ושיהיה מוסכם על שניהם.

חשוב לציין שריבים זה חלק טבעי והכרחי בהתפתחות שלנו. הילדים כמו ילדים כל הזמן מתחדשים, ואת מה שסיכמנו אתמול או לפני שעה הם שוכחים. כך זה צריך להיות. תפקידנו כהורים לדאוג שהם יחוו כמה שיותר התרשמויות חיוביות של תועלת מהקשר הטוב ביניהם, וכך ילמדו להתנהג לחברים שלהם, שידבקו בהתנהגות הזו בתורם.

אחים שלומדים לעשות ביניהם שלום על פני הריבים שלהם מתוך הבנה ודאגה לאחר, יוצרים ביניהם לכידות ואחדות. הקשר ביניהם גורם להם להרגיש ביטחון ואהבה, והם בהכרח מעבירים את זה הלאה. האיחוד ביניהם הוא הפתרון היחידי, והוא זה שיגרום להם לוותר על מנת לחיות יחד בשלום.

הורים יקרים, כפי הנראה מה שנכון בתוך המשפחה שלנו, נכון גם בין המשפחות ובין העמים באשר הם. גם בינינו האיחוד הוא הפתרון היחידי. צריך רק לרצות אותו.