?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

משחק זיכרון קבוצתי

כדי להכין את הצעירים לעולם המקושר שבו אנו חיים, עלינו להחליף את המשחקים, למשחקים יותר שיתופיים, שבהם טובת הכלל עומדת בראש. משחק הזיכרון הקבוצתי הוא דוגמה אחת לכך

נתחיל בסיפור: לפני 2500 שנה בממלכה אחת היה משבר כלכלי, ואנשים היו ממש רעבים ללחם.

באותו זמן, מתוך מצוקה, המציאו הנתינים את משחקי הקובייה,

והמלך החליט שיום אחד הם יאכלו, ויום אחד ישחקו.

ביום ששיחקו הם היו כל כך מרותקים למשחק שלא חשבו על הרעב.

ככה חלפו להן 18 שנים של התמודדות עם הרעב ושכלול המשחק...

Desktop2

גם אנחנו נמצאים מפה לשם במשבר, אבל במקום לשחק כדי לשכוח, נשחק כדי לזכור, שמשברים הם הזדמנות לבניית יחסים טובים של חיבור ושיתוף בינינו. ולמה דווקא חיבור? כי כשכולנו באותה סירה תלויים זה בזה, אנחנו חייבים לעבוד יחד גם אם אנחנו לא ממש רוצים.

אז כדי שנזכור, הנה משחק זיכרון קבוצתי:
שמים על מגש המון פריטים שונים מכל מה שיש בבית.
מניחים את המגש במרכז המעגל, מתבוננים בו ומנסים לזכור כמה שיותר מהפריטים הנמצאים עליו.
מסלקים את המגש, לוקחים דף ומעלים על הכתב את הפריטים כל אחד בתורו.
הצלחנו?
אם היינו מנסים להיזכר לבד בכל הפריטים, היינו מצליחים? כנראה שפחות.

גרסה נוספת למשחק:
מכינים צמדים שונים של חפצים זהים, ומכסים בכמות זהה לכמות החפצים.
מפזרים על הרצפה צמדים שונים של חפצים זהים. כל המשתתפים עומדים מסביב ומנסים לזכור יחד איפה כל זוג חפצים נמצא. כעת על המשתתפים להסתובב כשגבם לחפצים ומישהו אחד מכסה את החפצים. כל משתתף בתורו מרים מכסה אחד. את ההחלטה לגבי המכסה השני שיורם – עליהם להחליט ביחד.

מה עזר לנו להצליח ומה הקשה עלינו? איך הרגשנו כשפעלנו ביחד? האם יש בחיים שלנו מצבים שדורשים מאיתנו שיתוף פעולה דומה?

לסיכום, כפי שחווינו, חשיבה משותפת, הקשבה, התחשבות בדעות האחר וויתור תורמים לנו להצלחה במשימה המשותפת.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך