?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

תקציר הרצאתו של דר' תמיר ליאון : דור המסכים

shutterstock 24510829  new

 

"תמיר ליאון הנו אנתרופולוג המתמחה בחקר תרבות הפנאי של בני הנוער בישראל.

להלן עיקרי משנתו של תמיר ליאון, כפי שהובאה בהרצאתו:

ההתמכרות הקשה ביותר של בני נוער בימינו הנה ההתמכרות למסכים: מסכי מחשב, מסכי טלוויזיה, מסכי טלפונים ניידים ומסכים של משחקי מחשב.

לחשיפה מוגברת למסכים יש השפעה על: שבירת הקבוצה החברתית ועידוד אינדיבידואליות מיידיות ותרבות של "כאן ועכשיו" ללא יכולת לדחיית סיפוקים ; שטחיות, פאסיביות, חוסר גבולות, קושי בריכוז ונתקים (למשל נתק בהקשבה שנוצר עקב קבלה או משלוח של SMS במהלך שיעור או הרצאה) וחוסר הבנת המשוואה לפיה להתנהגות יש תוצאות.

התכנים העוברים במסכים מעודדים: אלימות, תככנות, האדרת החיצוניות והעדר ערכים. בני נוער שותים אלכוהול לא מתוך שעמום אלא מתוך חוסר יכולת לדבר ללא שתייה. בעידן המסכים והמסרים המיידיים, אבדה לרבים מהם היכולת לתקשר זה עם זה.

החשיפה למסכים מייצרת תפיסת מציאות מעוותת אצל בני נוער אשר מובילה לשיח אלים ומנוכר.

כדי לשנות את תפיסת המציאות הזו, צריך לתווך בין בני הנוער לבין המסכים. קיימת חשיבות עצומה לעשייה משותפת ושפה משותפת של כל המבוגרים המקיפים את הנוער: הורים, אנשי חינוך, קהילה. לא די בלהיות הורים מעורבים, עלינו גם להיות מתואמים עם הורים אחרים, עם מורים ועם מבוגרים משמעותיים נוספים בחיי ילדינו".

תנועת הערבות: בנוסף לכל האמור, ראוי שנשים את הדגש על ערך האמפתיה, הקבוצתיות ושיתוף הפעולה כערכים החשובים ביותר בקבוצת הצעירים.

1. עלינו לערוך יחד איתם דיונים במעגל כשווים, שבהם נלמד בעיקר איך להקשיב לאחר.

2. כשיש מחלוקת נפתור אותה על ידי "משחק תפקידים", שבו כל חבר נכנס לנעליו של חברו, ודן על המחלוקת מנקודת מבטו. בכך אנחנו מקנים להם יכולת להזדהות עם האחר, ולהפנים שהאמת שלהם היא לא האמת היחידה.

3. נשחק "משחקי חיבור" - משחקים מדהימים שהעיקרון בהם הוא אחד. ביחד מצליחים, ולא זה נגד זה.

4. נחנך בגובה העיניים. נקנה להם את הכלים, אבל את הדרך כל אחד יעשה בדרכו הייחודית.

קישור למאמר המקורי

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך