ידיעות ומחקרים

6 צעדים לפיתוח תפיסת עולם מחוברת (גלובלית)– תזה

על מנת שתהיה השקפת עולם אמיתית של חיבור הדדי, צריך להיות שילוב של רעיון מופשט מהו חיבור הדדי יחד עם הבנה קונקרטית, כיצד המערכת הכללית, הגדולה יותר משפיעה ומושפעת על ידך.

אנחנו שמחים להציג את עבודת הגמר של הסטודנטים לתואר שני; סיימון אוויטס, ברנדן סיל ודילן סקייברוק, מהמכון הטכנולוגי "בלקינג'" בשבדיה: פיתוח תפיסת עולם מחוברת (גלובלית): תהליך מנחה ללמידה.

דברי הצוות:

• כתבנו עבודה זו על מנת לחקור כיצד לפתח תפיסת עולם מחוברת. בחרנו להתמקד בנושא זה, כיוון שהרגשנו ששורש הסיבה לחוסר קיימות הוא תפיסת העולם הצרה, המכאנית,  שלא רואה את הקשרים בין פעולות ותוצאות, במיוחד אם הפעולה והתוצאה מופרדות על ידי זמן או מרחק. מושגים כמו התכווצות והתלכדות תלויים בהבנת העולם כשלימות מחוברת.

• ואכן, אנשים מבינים את המושג כאשר הם חושבים על כך בצורה מופשטת. אך על מנת שתהיה השקפת עולם אמיתית של חיבור הדדי, צריך להיות שילוב של רעיון מופשט מהו חיבור הדדי יחד עם הבנה קונקרטית, כיצד המערכת הכללית, הגדולה יותר משפיעה ומושפעת על ידך. זו חייבת להיות הבנה מובנית. לשם כך פיתחנו תהליך הדרכה בן שישה צעדים, המעודד אנשי חינוך ליצור חוויות למידה המובילות את האנשים, הן דרך התבוננות ב"מבט על" על המערכת בכללותה והן דרך הקשרים הקונקרטיים ההדוקים.

• במהלך המחקר שלנו ראיינו כמה אנשים שציינו את אותו הדבר: לראות את החיבור או הקשרים הפנימיים היא יכולת שגדלה עם הניסיון. אנחנו הגענו למסקנה שככל שיותר אנשים יחוו חינוך העוסק בפיתוח יכולת זו, כך יותר אנשים יתמכו ביוזמות כמו "פרויקט החיבור", והחברה תתקדם לעבר קיימות במהירות רבה יותר.

 ---------------------

תקציר: החברה האנושית ניצבת בפני איומים סביבתיים וחברתיים רבים, כתוצאה מהתנהגות שיטתית וערכים המנוגדים לקיימות . השורש לבעיות אלה הוא חוסר המודעות הקולקטיביות שלנו וחוסר היכולת להבין את הקשר בין הפעולות שלנו והשלכותיהן. לכן, יש צורך לפתח תפיסת עולם חזקה יותר בנוגע לקשרי חיבור פנימיים, על מנת למנוע השלכות בלתי רצויות אלה. מחקר זה בוחן כיצד ניתן ליצור חווית למידה שתסייע לפתח השקפת עולם מחוברת (גלובלית) שתתמוך בקידום אסטרטגית קיימות. מחקר בוחן תפיסות ויכולות הקשורות לפיתוח השקפת עולם מחוברת (גלובלית) וגישות פדגוגיות לחינוך מבוגרים ליצירת שינוי. לבסוף, מוצע תהליך מנחה ליצירת חוויית למידה בהקשר זה.

ניתן להוריד את גרסת התזה המלאה מקישור זה:

http://www.bth.se/fou/cuppsats.nsf/all/8a4bcbd37e859a63c12577430067df97/$file/DevelopingInterconnectedWorldview-EvittsSealeSkybrook.pdf

התזה יצאה לפועל כתוצאה משיתוף פעולה אמיתי מצד כל החברים בצוות, אשר תרמו באופן שווה לעבודה הנדרשת. ברוח הנושא, אנו מאמינים כי השלם הינו גדול מסכום חלקיו, ולא יכל היה להיות מושג ע"י אדם בודד. במהלך כל הדרך חשנו כי חשיבה מערכתית היא יכולת קוגניטיבית הדורשת אימון, סבלנות ומידה לא מבוטלת של אמון הן בנינו והן בדרכי ההתבוננות על הנושא. אנו תקווה כי הממצאים יהוו בסיס לתמיכה במעבר של החברה לפיתוח השקפת עולם מחוברת, אשר להרגשתינו הינה הכרחית לטובת עתידו של הכדור.

תמצית המאמר: התזה חוקרת כיצד ניתן לעצב חווית למידה כדי לתרום לפיתוחה של השקפת עולם מחוברת כתמיכה לקראת שינוי לחברה בת קיימא.

רקע ושאלות המחקר: אנו חיים בעידן של תוצאות בלתי רצויות. שינויי אקלים, הכחדת מינים, הדרדרות איכות האדמה, זיהום הים, וכל אלו הינם סימפטומים של חוסר היכולת הקולקטיבית שלנו לקשר בין מעשינו ותוצאותיהן ואך להבין את ההשלכות. רמת המורכבות בעולם מקשה על התיחסות לבעיות אלו. אין נוכל להבין טוב יותר את העולם המאוד מקושר הזה?

אין ספק כי החינוך הינו משמעותי במיוחד כאשר אנו ניגשים לנושא הקיימות, רק שעל חינוך זה להיות חינוך מסוג אחר. כדי לעמוד באתגרים של חברת בר קיימא - מילוי הצרכים האנושיים תוך דאגה לדורות הבאים ולצרכיהם, נדרשת דרך ראית עולם מקושרת יותר. הדבר יאפשר, מעבר לחשיבה על חלקים השונים שבעולם, חשיבה על איכות הקשרים בניהם ובין השלם.

המסגרת לפיתוח אסטרטגי לקיימות (FSSD) הוא כלי מתפתח אסטרטגית לכיוון חזון מבוסס עיקרון לחברת בת קיימא. תפיסה רחבה של מקושרות תומכת ומדגישה את הצורך לכלי שכזה, עוזרת להעלות אספקטים של קיימות ומעלה את מידת הדחיפות והמחוייבות לפעולה.

שאלת המחקר הראשונה: כיצד ניתן לעצב חווית למידה כדי לפתח ראית עולם מקושרת כתמיכה לפיתוח אסטרטגי לקיימות?

שיטה: נעשה שימוש בספרות, ראיונות עם מומחים, דיאלוגים, תהליך רפלקציה, ותהליכי יצירה משותפת היו חלק מתהליך ניתוח הממצאים וגיבוש תהליך מנחה לפיתוח ראית עולם מקושרת.

תוצאות: נמצאו הן דרכים אוביקטיביות כדי לראות או לתאר את העולם כמקושר והן דרכים לחוות באופן סובייקטיבי ראית עולם מקושרת. התוצאות כוללות את תכונותיהן של חשיבה מערכתית, הבנה אקולוגית, שימוש במסגרת לפיתוח אסטרטגיה לקיימות (FSSD), עקרונות של עולם מקושר, השפעה הדדית של מערכות, סימון גבולות, חוויה סוביקטיבית, מימד ההרגשה, אומנות, חיבור לטבע, אי-דואליות, פרדוקס וכפל משמעות ומודלים של עולם מקושר.

------------------------------------

איך ניתן לפתח ראית עולם מקושרת? יכולת ראיה זו תלויה בהתפתחות מספר יכולות, כישורים והבנה של תפיסות מפתח. חשיבה בצורה מקושרת מחייבת את האדם למקם את עצמו בתוך החברה שבאקוספירה, כחלק מהמערכת ולא בעמדת הצופה מבחוץ. מכאן, שההשתתפות בעולם היא קבוע ורק על איכות ההשתתפות יש מקום למשא ומתן. כמשתתף בחברה שבאקוספירה, זהותו של הפרט ותפישת העצמי שלו יכולה להתרחב ולכלול את ההקשר בו הוא מתקיים. יש לפתח באדם נוחות כלפי פרדוקס וכפל משמעות כדי למנוע פחד מאיבוד שליטה. ניתן להשתמש ברעיון ה'משוב' או 'מעגל נסיבות' כדי להמחיש לאדם משמעות והשלכות מעשיו. יש להבין פערים בין מעשה לתוצאה, מעל זמן ומקום בעזרת הרחבת המודעות. כמשתתף בחברה שבאקוספירה על אדם להבין כי טובתו תלויה והינה בלתי נפרדת מטובתו של הכלל וכמו כן הערכים המוסריים והמעשיים.

סינתיזה של תהליך לעיצוב חווית למידה לפיתוח ראית עולם מקושרת: מהצורך בראיית העולם החדשה ועד הצעדים לטיפול בעולם מקושר. כל צעד מהווה הקשר ובסיס, ואף מוכל בתוך הצעד הבא.

1. הדגשת הליקות של ראית עולם מחולקת, בבואנו לענות על הצרכים של הלומד, לשרוד ולצמוח בחברה שבאקוספירה.

2. לבקש מהלומד לתאר בציור את המבנה או להביא למודעות, את הקשרים הקרובים ביותר שלו בתוך החברה שבאקוספירה.

3. להזמין את הלומד לצפות בחברה שבאקוספירה מהגג או מגבה של '30,000 רגל'

4. להזמין את הלומד להיות מודע לחוויה הסוביקטיבית של השתתפותו, או של היותו חלק מהחברה שבאקוספירה.

5. להזמין את הלומד לראות את החברה שבאקוספירה כמכלול, הכלול מהקשרים הקרובים שלו, מבט העל, והחוויה הסוביקטיבית. אז, להזמין את הלומד לקחת בחשבון שזהותו שלו חייבת לכלול את הכל.

6. להזמין את הלומד לשקול כיצד הוא ידאג לכלל/לשלם הזה בו הוא תלוי.

אילו גישות פדגוגיות יאפשרו פיתוח ראית עולם מקושרת:

• חינוך דיאלוגי (פותח ע"י ג'יין וולה ושות' ללמידה גלובלית. 12 עקרונות בסיס - הערכת צרכים, ביטחון, מערכות יחסים, רצף של תוכן וחיזוקים, תירגול, כבוד לתלמידים כאל מקבלי החלטות, רעיונות רגשות ומעשים, מעורבות, תפקידים ברורים והתפתחות תפקידים, עבודת צוות, מחויבות ואחריות) המתבסס על דיאלוג עם הלומדים כדי למנוע מצב של מונולוג של מורה שאינו פוגש את מלא הצרכים של הלומד. מושם יתר דגש על הלמידה ופחות על ההוראה, כך שהלומדים הם הסוכנים של הלמידה של עצמם.

• התבוננות ביקורתית מערבת את הערכה העצמי לבניית מסגרת התיחסות רלוונטית.

• גישה חיובית מקדמת התפתחות וצמיחה, מעודדת מחויבות ופעולה.

* המנחה של הטרנספורמציה מחוייב לעבור את השינוי קודם כל על עצמו. הנסיון מאפשר לו להשתמש באינטואיציה כדי להעריך את תהליך הלמידה בהתהוותו ולערוך שינויים בהתאם.

מענה לשאלת המחקר הראשונה: עיצוב חווית למידה כדי לתרום לפיתוחה של השקפת עולם מחוברת: שימוש בתהליך 6 הצעדים יעשה בהתאמה לגישה הפדגוגית המוצעת ליצירת חוויות למידה. חויות הלמידה יכולות לקבל צורות שונות תלוי בצרכים של הלומדים, הזמן המוקדש ללמידה, האווירה והציפיות. כל צעד מתבסס על קודמיו וניתן לחשוב על התהליך כספירלה שניתן לחזור ולנווט אותה מספר רב של פעמים. הצעדים הבסיסיים של התהליך ידרשו חוויות ברמה אישית יותר עם התקדמותם, והגישה הפדגוגית יכולה בדרך זו לשקף את התוכן.

דיון: מהי ראית עולם מקושרת ואיך ניתן לפתחה? ההבנה והפיתוח קשורים זה בזה. לדוגמא, חשיבה מערכתית יכולה להיות חלק מראיית עולם מקושרת, אך פעולת הישום שלה מפתחת את היכולת לראייה שכזו. כדי להפוך קשרים למשמעותיים, על ה'עצמי' להיכלל בתוכם (שלב 2 ושלב 4 מדגישים את חווית ה'אני'). לראיית עולם מקושרת יש ליישם רעיונות אלו על החברה שבאקוספירה כמערכת. על כל פרט לאתר עצמו במערכת, להכיר בכך שהשתתפותו משפיעה ומושפעת ממנה. על מנת להשיג זאת, יש לפתח את הרגישות של הפרט למציאות של עולם מקושר ע"י האטה, או בילוי זמן רב יותר בסביבה הטבעית. אפשר לפתח באדם 'ראית עומק' דרך ראית הקשרים הקרובים שלו, ומבט בו זמנית על התמונה הגדולה יותר, על מנת שיוכל להבין טוב יותר את המציאות. פיתוח ראית עולם מקושרת הוא תהליך שאין לו סוף, בד בבד עם העובדה שביכולתן של כל התפיסות והיכולות הקודמות להוביל לחוויה של 'שלמות' ברמה מסויימת, ולקדם עשיה מתוך מחויבות פנימית לקיום שלמות זו.

גישות פדגוגיות שביכולתן לאפשר למידה לראיית עולם מקושרת: כדי לאפשר התפתחות ראיית עולם מקושרת, על הגישות הפדגוגיות לאפשר העברת מידע על ראית עולם מקושרת ולעזור ליצור חווית למידה שהיא בעצם דוגמא מעשית להשתתפות והמצאות בעולם מקושר. גישה חיובית וסביבת לימודים בטוחה עוזרת להדגיש השתתפות וחוויה סוביקטיבית. התיחסות להוויה הכללית מבטיחה גישה הוליסטית לדרכי למידה ורכישת ידע. התבוננות ביקורתית הינה תהליך הכרחי המאפשר התפתחות בסיסית של נורמות, אמונות והנחות על טבע המציאות.

סינרגיה עם המסגרת לפיתוח אסטרטגי לקיימות (FSSD): חווית הלמידה שתיווצר בתהליך המודרך הנ"ל תדגיש תחושה של חיבור בין הלומדים והסביבה הטבעית שבה הם תלויים. תחושה זו קשורה למחויבות להתפתחות בר קיימא. בהקשר ארגוני, תדרש גישה אסטרטגית לתכנון קיימות.

מסקנה: המחקר חוקר התפתחות של הבנה ויכולות אנושיות העשויות לעזור לנו לגשת לשורש חוסר הקיימות (unsustainability) - ראיה מוגבלת של חברה שאין באפשרותה לראות, או שהינה חסרת רגישות לפעולותיה המאופינות בהרס עצמי. תזה זו מציעה תהליך מנחה להתפתחות ראיית עולם מקושרת וגישה פדגוגית מתאימה על מנת לפתחה.

ממצא מרכזי במחקר זה הינו שיש לקחת בחשבון את החוויה הסוביקטיבית של האדם המשתתף על מנת למקם את הלומדים בתוך מערכת כדור הארץ במקום כצופים נפרדים ואובייקטיבים.

------------------------------------

עיצוב המחקר: ע"פ המתודולוגיה של המחקר האיכותי של מקסוול ( Maxwell’s Qualitative Research methodology, 2005 ) מודל אינטראקטיבי לעיצוב מחקר.

הגדרות:

אקוספירה - כלל המערות האקולוגיות שעל פני כדור הארץ, כולל הביוספירה, ליטוספירה, הידרוספירה והאטמוספירה.

החברה שבאקוספירה - הרשת המקושרת של הטבע, בני האדם וכל פרי יצירתם כולל הסביבה הבנויה.

מטרות התזה:

פיתוח תהליך מנחה הנתמך ע"י תעקרונות פדגוגיים מרכזיים לעיצוב חווית למידה לפיתוח ראיית עולם מקושרת כתמיכה למעבר של החברה לעבר קיימות. מתוך אמונה כי התהליך יתמוך את ההבנה, הן בתפיסה והן במודעות של החברה שבאקוספירה, כמערכת המורכבת מתת מערכות מקושרות ובלתי נפרדות.

המחקר יבדוק שילובן של דרכי חשיבה, מערכות חשיבה, ספרות אקולוגית, תחת ההגיון וההקשר של קיימות, תוך כדי קיום תקשורת בשפה שתהיה מובנת גם לאנשים שלא עוסקים בתאוריית מערכות וקיימות.

שאלת המחקר הראשונה:

• כיצד ניתן לעצב חווית למידה כדי לפתח ראית עולם מקושרת כתמיכה לפיתוח אסטרטגי לקיימות?

ובהמשך הרחבה -

1. מהי ראיית עולם מקושרת?
2. איך ניתן לפתח ראיית עולם מקושרת? 
3. אלו גישות פדגוגיות יאפשרו פיתוחה של ראיית עולם מקושרת?

שלבי המחקר:

המחקר התבצע דרך 4 גופי מחקר משלימים. כל גוף חפף מבחינת הזמן את קודמו:

• חקר הספרות - נעשה חיפוש אחר תפיסות, עקרונות ומימדים מהם מורכבת תפיסת עולם מקושרת במטרה לחקירה ופיתוח שלהם. בנוסף נעשה חיפוש נרחב אחר תאוריות על מקושרות וגישות פדגוגיות לחינוך למבוגרים במיוחד להקשר פיתוח הקיימות.

• דיאלוג, רפלקציה ויצירה משותפת - במהלך כל תקופת המחקר (4 חודשים) התקיים דיאלוג פתוח על הממצאים (ספרות, ראיונות והתנסות אישית) בין הכותבים, יועצי התזה, קולגות ומשתפי פעולה מהפקולטה ומחוצה לה, בכדי בסופו של דבר לפתח מודל חשיבה משותף.

• ראיונות מומחים - נבחרו 24 מומחים מתחומים שונים הרלוונטים ביותר בעיני הכותבים לנושא המחקר, שעיקר עבודתם הינו הבנת הקשרים במערכות חשיבה, מתכנני תאוריות מורכבות, מומחים העוסקים בפועל ותומכים את החברה במעבר להתנהגות וחשיבה לקיימות. רואיינו גם סוכני שינוי אירגוניים, מחנכי מבוגרים ותיאורטיקנים חינוכיים לצורך המחקר הפדגוגי. לצורך הראיונות הוכן שאלון שנשלח מראש לכל אחד מהמרואיינים, שהכיל מידע על המחקר וסיפק להם חומר למחשבה. למומחים שונים נוספו שאלות בהקשר לתחום התמחותם.

• סינתיזה ללתהליך מנחה לעיצוב חווית למידה - מתוך החומר שהתאסף הוצאו עקרונות שחזרו על עצמם וסודרו לידי המלצה לבנית תהליך לפיתוח ראיית עולם מקושרת למבוגרים.

צפי תוצאות:

• פיתוח תפיסת עולם - ע"י חקירת הנתונים הקובעים את ראיית העולם העכשווית בחברה המערבית, ציפינו לחשוף מספר דרכים שונות של ידע וחשיבה על הקשרים שלנו עם העולם. ציפינו לגלות רעיונות, פרקטיקות ויכולות שיתרמו לתפיסה והבנה גדולה יותר של המקושרות בתוך החברה שבאקוספירה. ציפינו שהרעיונות, הפרקטיקות והיכולות יצביעו על תוצאות פוטנציאליות לחווית למידה להרחבת תפיסה זו.

• גישות פדגוגיות - הדרך בה אנו מבינים את מקומינו בעולם ומתקשרים עם הסביבה נקבעת ברובה ע"י דרך הלמידה שלנו ובמיוחד ע"י החינוך שקיבלנו. ציפינו למצא שבכדי לפתח ראיית עולם מקושרת, על הלומדים להכנס לתהליך החוקר את דרך ראיית העולם הנוכחית שלהם. צפינו שהתערבות זו חייבת לקרות ברמה תפיסתית ומעשית.

תוצאות:

• מצאנו שיש פן סוביקטיבי לחווית ראיית עולם מקושרת, ודרכים אוביקטיביות לראות או לתאר ראיית עולם מקושרת. לא צפינו את האבחנה בין שניהם כאשר ניסחנו את שאלות המחקר. רק במהלך המחקר התברר כי עלינו לכלול 2 אבחנות אלו בתוצאות. בנוסף לדיסיפלינות המדעיות על קשר (חשיבה מערכתית, עקרונות אקולוגיים, חשיבה מבוססת על מסגרת לפיתוח אסטרטגי לקיימות (FSSD)) כללנו גם השלכות פילוסופיות ואתיות של חשיבה מערכתית אקולוגית, ובנוסף, דרכים סובייקטיביות התורמות לחווית המקושרות כמו: אומנות, דרכי תרגול רוחני א-דואלי, ובלוי זמן בטבע.

• האספקט החשוב ביותר בראיית עולם מקושרת היא ראיית השלם - פרטים במערכת יחסים - במקום לראות חלקים מחוץ לכל הקשר.

------------------------------------

תכונות משותפות לכלל המערכות:

• יכולת ארגון עצמית: מערכות נוטות להתארגן מעצמם ללא עזרת כח חיצוני.

• מעגל משוב או נסיבתיות: בהשפעה הדדית, כל השפעה נחשבת הן לסיבה והן לתוצאה. קיימות 2 פעולות משוב: מאזן או שלילי (רגולציה עצמית: דוג. רעב->חיפוש מזון, תחושת קור->לבוש חם), תומך או חיובי (מעגל שמזין את עצמו: דוג. פעילות ספורטיבית תורמת להרגשה טובה, מחסור בדלק יוביל אנשים למלא טנק ובכך לתרום לחוסר גדול עוד יותר).

• מאפיינים מתהווים: הכח הנוסף שמתגלה כתוצאה מקשר בין המרכיבים. לדוג. טעמו של הסוכר אינו מצוי בחלקיקי הפחמן, מימן או חמצן שמרכיבים אותו. מרכיב זה הינו המשמעותי ביותר בהבדל בין ראיית עולם מחולקת הרואה "שהתנהגות הכלל יכולה להיות מובנת במלואה דרך תכונות המרכיבים שלה" לראיית עולם מקושרת שמצביעה על כך ש"לא ניתן להבין מערכות ע"י פירוקן לגורמים".

• אנדוגניות (גורם פנימי): התנהגות המערכת טמונה בתוך המבנה שלה. בעל חשיבה מערכתית אפקטיבי, מרחיב את הגבולות של תחום הראייה שלו ומכניס את הגורמים הנחשבים לחיצוניים פנימה. אנדוגניות היא תפיסה הכרחית לראיית עולם מקושרת.

מרואינים רבים תיארו את הצורך להשתמש במשחקים, סימולציות או תרגילים ניסויים אחרים כדי להרחיב את הבנתו ותפיסתו של הלומד את טבעו המחובר וההוליסטי של העולם. חווית למידה תוכל להדגים את הצורך בראיית עולם מקושרת ע"י ציון ההקבלה בין הפרדיגמה הנוכחית ומשבר הבר-קיימא. כך נלמד שתפיסת העולם הנוכחית מוטעית והינה ותוצאתה הינה הבנה לקויה של המציאות שאינה מתאימה להתמודדות עם אתגרים עכשוויים. על הלומדים להבין שאם נמשיך בגישה המכנית נמשיך לחוות בעיות בעתיד. יש לעודד הרחבת נקודת המבט הן לעומק והן לרוחב - ניתן לממש בעזרת משחק תפקידים.

על חווית הלמידה להראות כי החינוך היום אימץ את ראיית העולם המחולקת כנורמה ומעודד לתחרות בכל מחיר. לכן יש לעצב חווית למידה שתראה כי המח שלנו מוכשר באופן אינטואיטיבי ליצירת קשרים, דפוסים וחשיבה הוליסטית.

המהלך בן 6 השלבים, מנחה ראיה והשתתפות פרוגרסיבית בעולם מקושר - מלהיות מודע לקשרים הקרובים ללומד ועד ליכולת האולטימטיבית להרגיש את הכלל, והלומד בתוכו. התהליך לא נוסה אך נשמע הגיוני בהיותו פונה להיבטים הרבים שבאדם. אנו סבורים כי תהליך זה בשילוב הגישה הפדגוגית עליה המלצנו,  תהווה בסיס יציב לעיצוב חווית למידה המיועדת לפתח ראיית עולם מקושרת.

למידה לצורך שינוי:

כדי להתגבר על הקושי באימוץ חשיבה חדשה תוך התנהלות במערכת הקיימת, יש ללמוד איך ללמוד בדרך חדשה תוך פיתוח יכולות רגשיות, מנטליות, פיסיות הכרחיות להתקדמות.

תהליך המחקר וציפיות:

המחקר הביא ליתר בהירות לגבי הערה שנאמרה ע"י מרבית המרואיינים - ידע על מקושרות אינו מספיק בכדי לפתח ראיית עולם מקושרת. העובדה שהכל קשור אינה מספקת אלא יש לדעת איך הכל קשור. כלומר, השתתפות וסובייקטיביות הינם הכרחיים לאדם כדי להבין מקושרות וגם את עובדת היותו חלק ממערכת כדור הארץ ושאינו אובייקט חיצון או צופה נפרד.

התוצאות שנתקבלו היו בהתאמה לצפיות. נתקבלה תמיכה רבה במחקר ואף גבוהה מהמצופה. הרבה מאוד מהמרואינים תמכו והדגישו את החשיבות בהשתתפות בחוויה סוביקטיבית ודעותיהם תאמו מאוד את דעת החוקרים. קימת תמיכה בקרב המומחים שרואיינו בכך שהרחבת התפיסה של מקושרות תהיה בעלת תועלת רבה.

הציפיה היא שתהליך השינוי בפיתוח הראייה המקושרת יהיה לא פשוט עבור הלומדים. נוכחנו שבתחום החינוך, אין גישה שמתאימה לכולם במיוחד סביב נושא שכזה, לכן פנינו להמלצה על תהליך מנחה וגישה פדגוגית כדי ליצור מגוון חוויות למידה שיכולות לפתח ראיית עולם מקושרת לקהלים שונים, מסגרות זמן והקשר.

סיכום:

חוקרים יכולים לסמוך על חוסנה של החברה האנושית אשר בתוכה תמיד ימצא מי שיש לו הבנה עמוקה יותר ויכול לעזור לכולם להתקדם.

אחת הנק' החשובות בעבודה היא שהכרחי לכלול חוויה סוביקטיבית כדי לעזור ללומד למקם עצמו בתוך המערכת, לא רק בתפיסה אלא מעשית, דרך החושים, ע"י חווית הקשר ההדדי שלנו לעולם מעבר לחשיבה עליו. ראיית עולם מכניסטית שמנחה את רובה של החברה הגלובלית הוא הרגל עמוק שלא יעלם בקלות. עבודה זו היא מאמץ קטן אך חלק משינוי פרדיגמה כללי שמתרחש.

* המאמר "פיתוח השקפת עולם מחוברת (אינטגראלית)" נכתב על ידי דילן סקייברוק, ברנדן סיל, וסימון אוויטס כתזה לתואר מסטר במנהיגות אסטרטגית בתכנית קיימות באוניברסיטת Blekinge Tekniska Högskola בשוודיה. חלק מהמימון למחקר בעבודה זו ניתן על ידי מכון שומכר דרך "פרויקט החיבור" שסייע בנדיבות לכותבים גם באמצעות עזרה הדדית מצד האנשים המשתתפים בפרויקט.