?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

השיבו לנו את הבנים - השיבו לנו את עצמנו

שבוע שלישי יוצא לדרך ואין חדש בעניין "שלושת החטופים" או "שלושת הבנים" (אם תרצו). אני מקשיבה להתבטאויות בתקשורת ולשימוש הרב שנעשה במושגים BRING BACK OUR BOYS ובסיסמאות כתובות על גבי האוטובוסים וזה מייד מעיף אותי לתקופה שבה כולנו החזקנו אצבעות וקיווינו לשלומו של גלעד שליט

  • מאת שרון פיי

Mithabrim TelAviv 5608 300 200

ישראל יודעת מלחמות. אנחנו יותר מידי מנוסים בטרור ובאובדן, ותמיד מתמלאים גאווה ביכולת שלנו להתקרב ולהתאחד ברגעי משבר וצער.

לו רק נצליח ללמד את עצמנו להתחבר, לא רק במצב של צו קריאה 8, אולי אז נהייה זכאים להיקרא עם סגולה. אבל עד לאותו רגע מיוחל, בהחלט נעשים מאמצים כנים להביא את החברה הישראלית להכרה שכוחנו הוא בחיבור.

אכן ביום שני האחרון התקיים מיזם חברתי ענק ברחבת מוזיאון תל אביב, בו השתתפו כ 2,500 איש מרבחי הארץ. המיזם בחסות עיריית תל אביב, משרד החינוך, המנהל לחינוך התיישבותי, "מתחברים – בונים עתיד ביחד" (תשלובת של שמונה ארגונים חברתיים) בינהם תנועת הצופים, ארגוני מתנ"סים, האגודה להתנדבות ו"תנועת הערבות".

הגעתי למקום במטרה לסקר אותו, ומצאתי את עצמי נשאבת פנימה לתוך מעגל שיח מחמם את הלב.

כשהגעתי לרחבת המוזיאון מצאתי מספר לא מבוטל של נוכחים יושב סביב שולחנות עגולים. טיילתי בין השולחנות, ניסיתי להבין מי באמת מגיע לאירוע כזה ואיך זה מרגיש לו? מצאתי נוער מעורב, דעתן, פעיל ואכפתי, שמותיר בך רושם ותקווה לחברה שלנו. הרגשתי את הדאגה וההזדהות הכנה שלהם עם שלושת הבנים הנעדרים.

Mithabrim TelAviv 5405 300 200

מצאתי גם אנשים מכל גווני האוכלוסייה, דתיים חילוניים, ערבים וגם כמה תל- אביבים שלא ביישו את עירם. הערב החל בסדרת נאומים קצרים, הרב דוד זינגר פתח את דבריו בשיר המעלות לדוד "הנה מה טוב ומה נעים שבט אחים גם יחד". ובי עברה צמרמורת (כמה המילים האלה פשוטות, ועד כמה הן בעלות עוצמה).

בעוד אני מנסה לנטרל את החשמל שעבר בי באותו הרגע, עלו לבמה נציגי "תנועת הערבות" וכמנהגם החלו להפעיל את כל משכבר חשב שמצא "חנייה טובה" (דבר נדיר בעירנו) ליד שולחן בנקודת תשקיף טובה. החבר'ה דרשו מאתנו לקום ולהתערבב בין השולחנות ולהתיישב סביב שולחן שאת האנשים סביבו איננו מכירים.

כך לשמחתי יצא לי להכיר את גלעד ביר מישיבת מקור חיים. גלעד גבר צעיר ואנרגטי במיוחד מלמד היסטוריה, ובין תלמידיו נמנים נפתלי פרנקל וגיל-עד שאער. כששאלתי אותו למה הוא כאן אתנו,הוא ענה שהוא מבין שאין אמת אחת שהוא אוחז בה בקנאות, שהוא מרגיש שיש לו רצון לשמוע גם דעות אחרות.

"ומה אתה יכול לספר לי במילה על התלמידים שלך?"- שאלתי.

"אני יכול לספר לך שנפתלי הוא ילד טוב ירושלים. גיל-עד מוקף אחיות טיפוס כזה אסתטי". ענה לי בדיבור שוטף ומהיר במיוחד.

"ואיך הרגשת כאשר גילית שהנערים החטופים, אלה הם אותם הנערים שאתה מלמד?"

"אני יכול להגיד לך שצפיתי בחדשות, וכשאמרו את שמות הנערים, הכל הרגיש לי הזוי.. פתאום הכל קפא במקום. תחושה שלא ידעתי עד לאותה נקודה". את השיחה שלנו קטעו דברי אביו של גיל- עד שאער, אופיר. נרגש הוא הודה לכולם על כל המאמצים.

הערב המשיך במעגלי שיח, ואני התפללתי בליבי, שבאמת, אבל באמת נרגיש חיבור בינינו. שמחתי לגלות לצידי אנשים צעירים, רעננים וחיוביים, עם שאלה תמימה בליבם: האם זה אפשרי להתחבר על אף הדעות וההבדלים בינינו?

Mithabrim Rivlin 5775 300 200

בהמשך עלה לבמה נשיא המדינה, רובי ריבלין, שביקש לקחת חלק ולהודות לכולם על המהלך הנפלא.

Mithabrim Duhin 5903 300 200

וכך, כשהערב כמעט הגיע לסיומו, מלווה בשירתו של ארקדי דוכין, יצאתי בתקווה כנה ובתפילה לשובם של הבנים, ועם רצון עז להיות חלק ממהפכה היסטורית אמיתית שבה כל העם הנפלא שלנו יראה לעולם את גדולתו. לא רק בהצלחותיו, אלא במיוחד בהגשמת ייעודו כעם מוביל אור של שלום ואחווה.

קישור לגלרית תמונות

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך