מאמרים וטורים

להפוך את המרחב למוגן – פעילות משפחתית ועצות טובות לזמן חירום

הכנו עבורכם עצות טובות ופעילויות מגוונות ומאוד שימושיות בזמני חירום, לכל המשפחה

• מאת: אורית דולב, פסיכולוגית חינוכית יישומית, מטפלת משפחתית זוגית מוסמכת, ומרכזת מענה לנוער באתר "דלת פתוחה לנוער"

1. מה הדבר הראשון שצריכים לעשות בזמן שנשמעת האזעקה?
2. איך מסבירים לילדים שצריכים להיכנס למקום מוגן?
3. באיזה גיל כדאי להגיד לילד מה באמת קורה?
4. איך רצוי להעביר את הזמן במקום המוגן? על מה מדברים , מה עושים?
5. הרבה פעמים הצליל של אזעקה עושה תחושה לא נעימה לילדים, מה אפשר לעשות עם זה?
6. אם אחד מבני המשפחה נכנס ללחץ, ובקושי מתקשר, מה עושים?

1. מה הדבר הראשון שצריכים לעשות בזמן שנשמעת האזעקה?

ראשית לקחת בחשבון שאנחנו משמשים דוגמה, לכן:
1. לא להיכנס להיסטריה.
2. לא להתאבן.
3. לא להפחיד.
4. לא לצעוק (רק אם באמת צריך).

מה כן?
1. להראות טבעי. מותר להראות מבוהל אבל ביכולת להתמודד.
2. להיות אסרטיבי, להעלות את טון הדיבור, אפילו להיות כמו "מפקד" ולקבוע מהלכים. למשל: "ילדים, אזעקה! זה הזמן לרדת למקלט!" "ילדים, קדימה להזדרז לחדר המוגן".

2. איך מסבירים לילדים שצריכים להיכנס למקום מוגן?

1. ימים קודם מצב החירום, צריך לשוחח איתם ב"גובה העיניים", על כך שאנחנו מדינה שנמצאת לעיתים במצבים של לחץ ולכן עלינו לשוחח על כך עכשיו ולהיערך למצב כזה, במידה ויקרה. אין זמן להתחיל לעשות תהליך הנחיה והדרכה ראשוני בשעת האפס.
2. במידה והתחיל מצב חירום במקומות מסוימים בארץ, אבל אתם גרים מחוץ לטווח האש, זה הזמן לעשות שיחה עם הילדים ולתרגל את המעבר למרחב המוגן.
3. אפשר אפילו לעשות תרגול מעבר למרחב המוגן כמו שעושים בבתי הספר.
4. במידה והילד נחשף למראות החירום דרך כלי התקשורת, ניתן להשתמש בכך וללמוד ממה שעוברים ילדים נחשפים למצב החרום, נוכל לראות את התחושות, את הבהלה, את הריצה למקלטים, ונוכל לנהל שיחה על הנושא יחד עם הילדים. לשאול, איך לדעתך מרגיש הילד הזה שראינו עכשיו בטלוויזיה? מה אתה לדעתך הוא חושב ? איך אנחנו היינו מרגישים אם זה היה קורה לנו? האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לו?

3. באיזה גיל כדאי להגיד לילד מה באמת קורה?

בכל תקופת גיל צריכים לומר את האמת בהתאמה לתקופת הגיל.
אי אפשר ולא כדאי לומר משהו שהוא לא נכון. כדאי לומר את כל האמת עד כמה שניתן. לא להגדיל אותה ולא להפחיד, לא לגרום לבהלה מיותרת, אבל בהחלט לומר את רוב האמת שניתן לומר בהתאם לרמת ההתפתחות של הילד.

4. איך רצוי להעביר את הזמן במקום המוגן? על מה מדברים, מה עושים?

1. באתרים רבים ישנם רעיונות נפלאים למשחקים בין ארבע קירות, אפשר למצוא משחקי חברה, שמקנים בטחון כמו אלה: 8 פעילויות משפחתיות למרחב המוגן ומשחקי חברה נוספים במדור המשחקים באתר "הערבות". את המשחקים כדאי לשחק איתם יחד ולא רק להנחות אותם. זה מעורר בהם בטחון.
2. אם רוצים להתעדכן במצב, לעשות הפסקה משותפת ולהתעדכן. זו גם הזדמנות להסביר לילדים מה קורה. אין צורך להיות מחוברים ללא הפסקה לחדשות, אלא בצורה עניינית.
3. כדאי להכין ערכת משחקים ופעילויות לשעת חירום, שתהיה ליד הדלת או שתחכה במרחב המוגן. בערכה, חומרי יצירה כמו צבעים, דפים, שבלנות, מדבקות, מספרים, דבקיות וגם ספרים שיש בהם הומור או הפתעה. עם חומרי היצירה אפשר להכין קישוטים למרחב המוגן. אפשר גם להכין תיקיות עם ציורים קישוטים לחגים, אפשר להכין מכתבי תמיכה וברכה על אומץ לב לילדים מהכיתה או לאלה שנמצאים בקו האש.
4. כדאי לעשות רשימה של נושאי שיחה מעניינים בהתאם לגיל הילדים.
אפשר לשמור רשימה של ילדי הגן, או הכיתה, אפשר לשוחח על מה הם חושבים שמרגישים ילדים אחרים מהגן/מבית הספר, או איך מרגישים סבא וסבתא? מה אנחנו יכולים לעשות כדי לדאוג למישהו אחר, אולי להתקשר אליו ולראות שהוא בסדר, אפשר לצייר להם ציור או לכתוב להם מכתב ברכה.
5. אפשר לצייר ציור למשפחה שלא איתנו במקלט עכשיו, ולתאר להם מה עובר עלינו או מה אנחנו רוצים בשביל כולנו (ים, טיולים, מסיבות, ממתקים, שיגרה...)
6. אפשר לעשות ציור משפחתי שכל אחד מהמשפחה מוסיף חלק לציור אחד ולעשות אלבום משפחה מזמן החירום או לשלוח את זה למשפחה אחרת.
7. אפשר לכתוב פתק, מכתבון, מסר מהתחושה שלנו במקלט, אפשר לתת לקטנים לקשט בעזרת מדבקות, ציורים.
8. אפשר להחזיק אמ.פי. רדיו/דיסק להשמעת מוסיקה, להוריד מוסיקה ישראלית, כזו שמאחדת ומשרה בטחון.
9. אפשר להמציא שירים בחרוזים. "זו סירנה איומה...אבל צריך להקשיב לה...היא אותנו מזמינה...למצוא מהר מקום הגנה..." וכו'.
10. זו הזדמנות להסתכל באלבומי תמונות ולהיזכר איזה כייף היה בטיול או להראות להם את האלבומים שלנו המבוגרים ולספר להם מה הם רואים איזו חוויה של אז שחווינו ההורים אנחנו יכולים להעביר להם עתה.

5. הצליל של אזעקה עושה תחושה לא נעימה לילדים, מה אפשר לעשות עם זה?

1. אפשר לפתח שיחה סביב הנושא. לדוגמה, לשחק ב"נדמה לי..."
אילו הייתי גר במדינת "בלי שום פחד..." והיה צריך משהו שיגרום לי להתעורר או להיזהר, איזה סוג של קריאה או התראה הייתי רוצה לקבל? האם היית רוצה לשמוע מנגינה נעימה כמו "יונתן הקטן"? איזו התראה תקפיץ אותך מהשגרה למצב של חירום?
2. אפשר להקביל את הצליל הזה לצלילי סירנה יומיומיים אחרים.
לדוגמה כשהולכים עם הילדים ברחוב ושומעים סירנה של אמבולנס או משטרה, אז להסב את תשומת ליבם לצליל – "אתם שומעים את הסירנה? זה סימן שיש כאן איזושהי מצוקה. זה מצב שצריך לפנות את הכביש, לשנות את ההתנהלות הרגילה ולעשות אותה אחרת, כדי להגן ולשמור על מי שנמצא בתוך האמבולנס. אותו דבר יקרה כשאנחנו במצב חירום, אנחנו צריכים לשנות את השגרה כשיש אזעקה, ולעבור למרחב המוגן כדי לשמור על עצמנו".
3. לתת תפקיד אחראי לזמן האזעקה
נתינת אחריות לילד שמה אותו במקום של שותף, מקום בוגר יותר. וכך רמת הטראומה תפחת. אפשר להיות אחראי על החתול, או על הכלב, או על האוכל שלהם, או להביא בקבוק המים. אפשר גם להגדיל לעשות ולהיות אחראי על חלוקת סוכריות, עוגיות או תה לשאר השכנים שחולקים איתנו את המרחב המוגן. האחריות על אחרים, מנתקת מתשומת הלב שמופנית לפחד האישי ומאפשרת חוויה מקרבת ומעוררת בטחון בין אנשים.

6. אם אחד מבני המשפחה נכנס ללחץ, ובקושי מתקשר, מה עושים?

אם זה ילד/ה, צריך פשוט לעטוף אותו ברכות אך בנחישות ולומר מילים מרגיעות קרוב לאוזן ולרדת איתו למקום הבטוח.
אם זה אדם מבוגר צריך לגשת מולו להביט בעיניו ולראות אם הוא קולט את הנוכחות שלי מולו. לאחר מכן צריך להושיט ידיים וליצר מגע רך אך אסרטיבי. לאחר מכן יש לשוחח איתו/ה במילים קצרות ומדויקות "זו אזעקה, צריך ללכת למקלט עכשיו, אני אקח אותך, תן לי חיבוק", אז להקיף את כתפיו/ה תוך כדי מילים מדרבנות וביד חמה וחזקה (כדי שיוכלו להרגיש ולהישען עליה) להתחיל לצעוד במשותף תוך כדי אמירה "קדימה, זזים לחדר המוגן", "יאללה, צועדים ביחד למקלט עכשיו".