מאמרים וטורים

חיבור ואהבה = שגשוג והצלחה

• מאת: אביהו סופר

פורים מתרחש על אדמתה של פרס, הלא היא איראן של ימינו. מזה אלפיים וחמש מאות שנה אנו מקיימים מערכת יחסים טעונה עם תושבי האזור שנמשכת גם כיום.

לפי שעון ההיסטוריה מיוחס סיפור פורים לימי ממלכת פרס בסביבות המאה החמישית לפני הספירה. הימים ימי חורבן, חלק גדול מהעם עדיין לא חזר מגלותו השלישית והיה מפוזר ברחבי הממלכה. אולם דווקא בתקופה קשה זו התרחש מפנה חד בהתפתחות של עמנו.

מאז ומתמיד התקיים קשר ישיר בין מידת החיבור והאהבה ששורה בעם ישראל לבין הצלחתו ושגשוגו. בזמנים שבהם היה העם מאוחד, עמד העם במלוא תפארתו. שיא הפריחה היה בימי ממלכת ישראל המאוחדת שבה נבנה בית המקדש הראשון. אלא שעם השנים חלק מהעם התחיל להיות מרוכז בעצמו ובצרכיו ואיבד את החיבור עם האחרים. פילוג זה היה הסיבה העיקרית שהביאה לבסוף לחורבן הבית הראשון, לגלות ולפיזורו של העם לכל עבר.

כשאבדו בינינו הקשר והאהבה והתחלפו בשנאת חינם, הידרדרנו לתקופות קשות של גלויות וחורבן. לעומת זאת כשהיינו מחוברים יחד בקשר אמיתי שלם התגלה בינינו כוח החיבור וליכד אותנו לכדי עם שלם ומאוחד. 

הולך נגד הזרם

לאחר חורבן הבית הראשון יצא העם לגלות והתפזר בין מאה עשרים ושבע המדינות שעליהן שלט אחשוורוש מלך פרס. הפעם סכנת הפילוג באה מבחוץ, בראש האויבים עמד המן האגגי שרצה להשמיד את העם היהודי. הוא אסר על העם ליישם את השיטה לאיחוד בינינו. היה דומה שהעם נותר ללא מנהיג: מפולג, מפורד ובסכנת השמדה. אולם מרדכי היהודי סרב לנטוש את השיטה. כשחש שסכנת הקיום מרחפת מעל עתידו הקיומי של העם, הוא איחד סביבו את כל יהודי פרס ולימד אותם את השיטה לחיבור האמיתי. כשכל העם היה מאוחד ומלוכד, ניתנה לו הרשות מאת המלך להתגונן מול אויביו, וכך הפך העם את פני הדברים וניצח במלחמתו נגד הפילוג.

כאלפיים שנים עברו מאז הגלות ואנו חזרנו וקיבלנו הזדמנות לחיות בארץ שלנו. חזרתנו לארץ מביאה עִמה דרישה ולצידה גם הזדמנות לחיות את החיים אחרת. תקופת הגלות שהסתיימה, מסמלת את תום הפירוד ומהווה סימן ברור לצורך באחדות.

חג הפורים מזכיר לנו שבידנו לחזור לחיבור שהיווה את היסוד לקשר בינינו, דרך האיחוד והדאגה לזולת. כשנעשה זאת, נרומם את ארץ ישראל למרכז אידיאולוגי אמיתי שממנו תהיה דוגמה לעולם כולו.