?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

מעסק כלכלי כושל לחברה אנושית בריאה

shutterstock 43619602 new

ביום שני בערב גובש סל התרופות ל2013. "משחק סכום אפס קטלני", כך תוארה התנהלות הועדה. זהו רק עוד סימפטום נוסף של סולם ערכים חברתי שגוי ומסוכן.

  • מאת: טל מנדלבאום

אולי יותר מבכול מקום אחר, במעמד קביעת סל הבריאות, היינו רוצים לחשוב שההחלטות מתקבלות בצורה הצודקת, ההוגנת, והמתחשבת ביותר בצורכי כולנו. אך הוועדה שעליה לקבוע אילו תרופות יכנסו לסל ואילו לא, עומדת בפני לחצים גדולים, ומתנהלת לפי עקרונות של "משחק סכום אפס קטלני" שבו אינטרסים שונים מפילים את הפור וחורצים גורלות, כך בכתבה בדה מרקר.

גורמים ככושר השכנוע של המשתתפים ומידת נכונותם לקחת סיכון ולהתעקש על דעתם קובעים האם דעתם תתקבל ותרופה תיכנס לסל. מטריד יותר הוא שבבסיס קבלת ההחלטות עומד בעיקר השיקול הכלכלי. "הדומיננטיות של נציגי קופות החולים בוועדה, המוכרת מוועדות קודמות, רק התעצמה השנה: הלחץ התקציבי על הקופות נתן את אותותיו וניכר כי הן נלחמות בקנאות בכל צל של סיכון להכנסה לסל של תרופה בסכום שנמוך מכפי שיצטרכו להוציא בפועל".

לפני מספר חודשים התראיין בערוץ 66 הפרופ' יצחק מלר, מנהל המחלקה לאורתופדיה אונקולוגית באיכילוב והסביר שאין זה סביר שמערכת בריאות תתנהל כ"מפעל לנעליים". כשמדובר בחיי אדם ובמערכת של יחסים בין מטפל ומטופל, אין זה הגיוני שהשיקול הכלכלי יכנס לכל אינטראקציה ו"יהפוך את המטופל ללקוח ואת הרופא לזבן" לדבריו. ההתפתחות הזו מסוכנת, כך אמר, במיוחד מכיוון שהמערכת נקרעת מבפנים על ידי אינטרסים סותרים, מצד קופות ובתי החולים, חברות התרופות, וחברות הביטוח שפעמים רבות באים על חשבון טובת המטופלים וטובת המערכת כולה. אין כאן לומר שלא צריך להתחשב במימד הכלכלי בכלל, אלא שהאינטרסים הצרים גורמים לכך שגם השיקולים הכלכליים ההכרחיים והבריאים אינם נלקחים בחשבון. אם היינו באמת דואגים לטובת המטופל, היינו חסכוניים הרבה יותר ומתנהלים בצורה עסקית חכמה.

כדי לאזן את המערכת, הוא ציין, יש להחזיר את ערכי השליחות הציבורית ללב הרופאים ומנהלי המערכת הציבורית, ולהוקיע את הנורמות שהשתרשו לפיהן רופא הולך הביתה ב15:00 לאחר שהחתים כרטיס, מקבל מטופל מבלי להרים את עיניו ממסך המחשב; ושיקולים כלכליים צרים משפיעים על החלטות רפואיות במשרדי האוצר, בקופות החולים ואף בחדר הניתוח.

יחד עם הנאמר, יש לציין כי הועדה אישרה גם תרופה למחלה נדירה בעלות של כ1.2 מיליון שקלים בשנה עבור ילד אחד בלבד. "יש כאן מבחינתנו גם ערך של ערבות הדדית ומתן טיפול למי שצריך, גם אם ידו לא משגת", כך אמר נציג הועדה. נקווה שהמקרה מעיד על מגמת שיפור, ועדיין מה שברור הוא שהשינוי צריך להיות מערכתי וכולל. מערכת הבריאות צריכה להתנהל עבור האזרח קודם כל, ולהשקיע יותר בטובתו. גם אם זה לא רווחי למערכת, עדיף שתעסוק יותר במניעה ושיהיו לה פחות "לקוחות". את ערכי הערבות ההדדית יש ללמד בבתי הספר לרפואה, לניהול מערכות ציבוריות ולהעלותם בשיח הציבורי בכללו, וכך להחזיר את הדאגה לטובת האדם, לפני טובת הכיס. 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך