מאמרים וטורים

באנו חושך לגרש

בכל חנוכה כשאנחנו נחושים ל"גרש את החושך" ולהביא את האור שבידנו, יש לנו גם הזדמנות לתהות על המשמעות של כך. האם חשבנו פעם על החושך האמיתי אותו אנו רוצים לגרש, ולא רק על זה ההיסטורי?

• מאת: איילת וורקנה

"באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש. כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן...". כולנו מכירים, עוד מימי הגן את אחד משירי חנוכה המסמלים את הגבורה של עם ישראל בניצחון המכבים על היוונים. השבוע רובנו שרים את השיר הזה במסיבת חנוכה בגן, בכיתה עם החברים, בבית עם המשפחה, אבל האם היום כאשר העולם מגלה בצורה חריפה את שנאתו כלפי ישראל, כשטילים מאיימים להשמידנו ומטילים אימה עלינו ועל ילדינו, וכאשר האו"ם מחליט על פלסטין כעל מדינה משקיפה, האם אנחנו עדיין יכולים לשיר את השיר מתוך תחושת ניצחון?

נראה שדווקא בתקופה קריטית כזו המילים האלו הן לא רק סמל, אלא הן מבקשות להפוך לביטוי ממשי לתפקידו של עם ישראל כלפי העולם כולו. רגע לפני שההיסטוריה המרה חוזרת על עצמה, בואו נכיר, נלמד ונחנך את ילדינו על תפקידו ומהותו של עם ישראל.

מקור החושך

כולם מסכימים על כך שהיהודים הם "משהו מיוחד" ושאין דוגמה להם בכל העולם. גם האנטישמים הגדולים ביותר מביעים השתאות לנוכח הקיום המפליא של היהודים כנגד כל הסיכויים. תמיד דאגנו לטפח בילדנו את תחושת הגאווה של היותנו "עם נבחר", אפילו בלי להבין ולהסביר למה. למדנו לחיות ולהתמודד במשך כל ההיסטוריה עם השנאה והאנטישמיות הרבה כלפינו, וגם זה בלי להבין יותר מדי למה.

בכל חג חנוכה, כשאנחנו נחושים ל"גרש את החושך" ולהביא את האור שבידינו, יש לנו גם הזדמנות לתהות על המשמעות של כך. האם חשבנו פעם על החושך האמיתי, הקיומי, היומיומי אותו אנו רוצים לגרש, ולא רק על זה ההיסטורי? על החושך הזה שנמצא איתנו בכל מקום, בכל רגע ובכל שעה. החושך שמתפרץ באלימות הנוראית בבתי הספר וברחובות העיר ומאיים על ביטחונם של ילדינו? החושך שצועק מתוך הניכור, הניצול והשנאה שאוטמת את ליבנו? החושך שמאיים לקבור אותנו בתוך התהום הנוראית שיצרנו על ידי הפירוד שבנינו?

סורה חושך

את החושך הזה נוכל לגרש, רק אם נתחנך ונחנך את ילדינו להבין ש"כל אחד הוא אור קטן", שכל אחד יכול לחולל את השינוי האמיתי על ידי יחס נכון לחברו. יחס של סבלנות אחד לשני, יחס של דאגה ותמיכה הדדית, יחס של אהבה לזולת. אם נבין שביחס טוב לזולת נוכל לבנות גשר מעל כל מה שמפריד בינינו, נוכל להוות דוגמה לעולם ולהיות בזה "אור איתן". היום זה נחוץ לנו יותר מתמיד.

עם ישראל הוא עם שצמח מתוך החיבור ותחושת האחדות, ובשונה מכל עם אחר, זה מה שמייחד אותנו כעם וזה הכוח שעזר לנו לעמוד מול כל איום ולנצח כל אויב. זה הכוח שעזר לנו לנצח את היוונים, למרות היותנו מעטים מול רבים. תמיד היינו במיעוט ותמיד נישאר כך. כוחנו האמיתי הוא לא בכמות, אלא באיכות. עם ישראל זה עם שיונק את קיומו מתוך פנימיותו כעם מאוחד ומלוכד "כאיש אחד בלב אחד", זה הכוח שמעל לזמן והוא סימן לדורות. רק באיחוד נוכל להמשיך ולצעוד קדימה עם גאווה לאומית של היותנו "עם נבחר" שנועד להוות מודל לחיבור בין בני אדם על בסיס של הכלל "ואהבת לרעך כמוך". עם שימשוך אליו את כל העולם, לא מתוך שנאה, אלא מתוך אהבה ורצון להכרה במציאות רחבה וגדולה יותר, ובכך נוכל למלא את תפקידנו ולענות על הצורך הכלל אנושי להגיע לשלמות.