תוכנית להעצמת העולה החדש בדרכו לקליטה נכונה בחברה הישראלית

תוכנית להעצמת העולה החדש בדרכו לקליטה נכונה בחברה הישראלית

התוכנית מספקת עולם עשיר של תוכן ישראלי מרתק בתחומי התרבות והחברה. לצד הקניית הידע החיוני הנותן לעולים מענה לשאלות המטרידות אותם ומלווה אותם בתקופת ההסתגלות.  

לפרטים
תנועת הערבות לאיחוד העם

תנועת הערבות לאיחוד העם

"תנועת הערבות לאיחוד העם" היא תנועה חינוכית-חברתית, א-פוליטית, שהציבה לה למטרה להעלות את ערך הערבות ההדדית למרכז השיח הציבורי בחברה הישראלית. אנו סוברים כי רק בדרך זו נצליח להתמודד עם האתגרים המורכבים בפניהם אנו ניצבים כחברה

אודות התנועה
תוכנית העשרה לשיפור מיומנויות חברתיות ותקשורת בין-אישית בקרב אסירים

תוכנית העשרה לשיפור מיומנויות חברתיות ותקשורת בין-אישית בקרב אסירים

עולמות התוכן והכלים הנרכשים בתוכנית ממשיכים ללוות את האסירים מעבר לתקופת שהותם בכלא, ומשפיעים לטובה על סיכויי השתלבותם בחברה הישראלית.

לפרטים
התמודדות עם בעיית הבדידות בגיל השלישי

התמודדות עם בעיית הבדידות בגיל השלישי

תקופת הקורונה הציפה אל מול עינינו עד כמה בעיית הקשישים הגלמודים חריפה, מהווה הפסד חברתי קשה ומצריכה פתרון חברתי עמוק ומיידי.

לפרטים
Frontpage Slideshow | Copyright © 2006-2011 JoomlaWorks Ltd.

ראשי

העם צריך ערבות הדדית!

מבט בוחן על המציאות החברתית בישראל של ימינו יגלה, כי לצד הדרישה המוצדקת לחלוקה "צודקת" יותר של התקציב הלאומי, העם דורש להרגיש שנעשה עימו צדק.

לכן בחרה "תנועת הערבות" לשים דגש במסמך זה דווקא על סיפוק הצורך בצדק חברתי.

אנו סבורים כי גלי המחאה שאנו עדים להם, אינם אלא תופעות חיצוניות. ביסודם מפעם צורך חברתי-פנימי של העם שלנו – הצורך להרגיש חלקים ממשהו הרבה יותר גדול; הצורך להשתייך לחברה צודקת ששומרת על פרטיה, שבה יש מישהו שמקשיב לקולנו, שמתחשב בדעתנו, שחושב עלינו ודואג לנו... כמו במשפחה אחת גדולה.  

בטרם תיגש ועדת מנואל 2011 לדון במספרים, עליה להבין כי את הצדק החברתי המיוחל שעומד בבסיס המחאה החברתית הגדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל ניתן יהיה להשיג רק דרך יצירת ערבות הדדית בין חלקי העם השונים.

[-----------------------------------------------------------------------------------------------------]

מטרתו של מסמך זה להציג בקווים כלליים את הגישה שתחזיר לעם את הרגשת הצדק החברתי. אנו סבורים כי רק יצירתה של אווירה חברתית שתגרום לכולנו להרגיש שאנחנו משפחה אחת, היושבת סביב שולחן עגול לדיון משותף, תאפשר פתרון לטווח ארוך. רק גישה "משפחתית" תחזיר את רוח האחדות אל העם ותמנע גלי מחאה נוספים, שעשויים להיות אלימים וכואבים הרבה יותר.

[-----------------------------------------------------------------------------------------------------]

עיני כל העם נשואות היום אל "הוועדה לשינוי חברתי כלכלי", בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג. אנו סבורים כי יש בידיה הכוח לפתור את הבעיות שהציפה המחאה הנוכחית ולהשיב לעם את הרגשת הצדק החברתי, הסולידריות והקונצנזוס, שכה חסרים לו. עם זאת, ברור גם כי קיימת סכנה של ממש בפריצת המסגרת התקציבית. מה יכולה, אפוא, הוועדה לעשות למול דרישות כה רבות ועוגה תקציבית כה מוגבלת?

[-----------------------------------------------------------------------------------------------------]

כל בר דעת מבין כי תקציב המדינה אינו מאפשר מענה מלא לדרישות הכלכליות והחברתיות הרבות, לגיטימיות ככל שיהיו. היענות, ולו חלקית, לדרישות ל"צדק חברתי" תוביל להגדלה משמעותית בהוצאות המדינה ותחייב את הגדלת הגירעון הלאומי - פעולה מסוכנת למשק.

זאת ועוד: ה"מממן" של מבול הדרישות, אשר יישא בעיקר הנטל, הוא מעמד הביניים, שכבר כיום משלם את חלק הארי של הכנסות המדינה ממסים. לפנינו "משחק סכום אפס", שבו רווח של האחד הוא בהכרח הפסדו של השני.

אך לא זו בלבד: אין לשכוח כי העולם נתון כיום במשבר כלכלי הולך ומחריף. במוקדם או במאוחר, צפוי המשבר העולמי להשפיע לשלילה על הכלכלה הישראלית, המייצאת כיום כ-45% מתוצרה הלאומי הגולמי לחו"ל. השפעה זו סופה שתתבטא בירידה חדה בהכנסות ממסים ובעלייה בגירעון הממשלתי, אם הממשלה לא תקצץ בהוצאות. ושוב אנחנו ניצבים בפני מבוי סתום.

הפתרון טמון במיסוד כלכלה חברתית מאוזנת, שתעמיד במרכזה את הדאגה לכלל העם.

כדי לספק את הצורך האמיתי של העם בצדק חברתי ובמקביל לעמוד במסגרת תקציב המדינה, יש לשתף את העם בתהליך קבלת ההחלטות עצמו. כל החלטה כלכלית שתתקבל בהסכמה רחבה, תהיה בהכרח החלטה נכונה.

במה דברים אמורים?

העם חייב לקחת חלק בתהליך

המחאה היא של העם וחייבת להיפתר מול כל העם. לפיכך, הדיון על חלוקת התקציב חייב להיעשות בשקיפות מוחלטת ובשיתוף מוחלט, כדי למנוע את תחושות הקיפוח וחוסר האמון הקיימות היום.

רק כשכל אזרח יבין את התמונה הכללית וירגיש שהוא חלק ממשפחה גדולה אחת, שמחלקת בין כל פרטיה את "המשכורת המשפחתית", הוא יסכים ואף יתגאה לוותר לטובת הילד החולה והחלש במשפחה.

העם מייחל להרגיש שנציגיו משרתים אותו, לשוב ולהאמין במערכת, לחוש שהיא מפיחה בו תקווה לעתיד טוב יותר. לכן כל ניסיון לפתור את הבעיה מבלי לבנות בכל אזרח את ההרגשה שדואגים לו, לא יספק איש ויביא להתעוררות מחאה אלימה עוד יותר.

רק גישה שתאפשר לכל חלקי העם להתדיין ולקבל החלטות במשותף, מתוך הרגשה של ערבות הדדית, תביא להבראת האווירה בעם. והשינוי באווירה הכללית יביא לתמיכה משותפת בהחלטות שיתקבלו בוועדה.

מחד גיסא, ההרגשה שכולנו משפחה אחת תגרום לנו להבין שאי אפשר שכל אחד וכולם יחד יקבלו הכול ומיד. ומאידך גיסא, דרך קבלת ההחלטות החדשה תגדיל את הנכונות לוותר זה לזה. הרגשת השייכות למשפחה המורחבת שלנו תגרום לאנשים לרצות לתרום לזולת.

תחושת הקיפוח מהוויתורים ההכרחיים תתחלף בסיפוק ובחום שינבעו מתוך היחסים החדשים שנבנה בינינו וייתנו מענה לרוב הצרכים הכלכליים שלנו. ואלו מבינינו שהצורך שלהם בסיוע הוא עניין קיומי ממש, יזכו למענה במסגרת תקציב המדינה.

מטריית הערבות מסוגלת לייצר ערך כלכלי בל יתואר, ובה טמון הפתרון האמיתי לבעיותינו.

ועדת טרכטנברג / מנואל 2011 כמקרה מבחן

לפני הכול, אנו נדרשים "לכבות את השריפה" - לדון יחד, מתוך דאגה הדדית, במציאת פתרון מיידי לבני המשפחה שלנו שחיים מתחת לקו העוני, שאין להם די אוכל לכל החודש או מיטה לישון בה. רק לאחר מתן פתרון מוסכם למצוקות הקיומיות שלהם, אפשר יהיה להמשיך בתהליך. פתרון בעיותיהם הוא תנאי הכרחי לגיבוש הערבות בינינו.

העלות הכלכלית של סיוע הכרחי זה נמוכה משמעותית מעלות "סל הדרישות" הכולל של המוחים, ותהליך קבלת ההחלטות המשותף יבטיח שההחלטה שתתקבל תהיה בהכרח ההחלטה הנכונה.

לאחר מכן, כצעד ראשון בדרך לפתרון הבעיה הכוללת, מחויבת ועדת טרכטנברג לשמש דוגמה לכל העם, בכך שחבריה יחיו את רוח המשפחתיות. עליהם להראות לכולם כי הם דנים יחד על העתיד המשותף של כולנו, במטרה להגיע לצדק חברתי אמיתי. וצדק חברתי אמיתי יכול להתקיים רק מתוך הסכמה הדדית, בערבות הדדית.

את השבת הצדק לעם, באמצעות עקרון המשפחה המאוחדת, יש ליישם על ידי דיונים משותפים ופתוחים באמצעי התקשורת. ניתן, למשל, לפתוח מקום שבו העם יוכל להשתתף ולהביע את דעתו באופן פעיל בדיונים - אם בנוכחות פיזית, ואם באמצעות האינטרנט או על ידי משלוח מסרונים.

כדי לאפשר לעם השתתפות מועילה, חובה לצרף לדיונים שורה של מומחים שידעו להסביר את מורכבות הבעיות הכלכליות - חברתיות, בשפה פשוטה ומובנת. ליווי תקשורתי רציני לתהליך האמור יאפשר לעטות על הסברים אלה מלבוש פופולרי, בדמות מערכונים, שירים ואף אירועי הסברה המוניים. התגייסותה של התקשורת למערכה תאפשר לכולנו להבין את הבעיות, את ההצעות לפתרון ובעיקר להרגיש עד כמה כולנו נמצאים באותה סירה.

תהליך חינוכי והסברתי שכזה, המזמין את האזרח לקחת חלק פעיל ושווה בדיון, יאפשר גם לדרוש ממנו לקחת אחריות על התהליך. הבנה אמיתית של העובדות תעזור להגיע להסכמה כוללת בעם. וההסכמה הכוללת תשיב לעם את הרגשת שותפות הגורל ועימה גם את תחושת הצדק החברתי.

תנועת הערבות – בשירות ועדת מנואל 2011

אנו, חברי "תנועת הערבות", בעלי ניסיון מוכח בתהליכים מסוג זה, כפי שניתן להתרשם מדיוני "השולחן העגול", שנערכים זה מספר שבועות במאהל "תנועת הערבות" ברחוב רוטשילד. אינספור פעמים חווינו כיצד דיון שנערך ברוח משפחתית, ובו נוטלים חלק אנשים בעלי דעות שונות מכל קצוות החברה הישראלית, מתגבש לבסוף לעמדה המקובלת על הכלל. ניסיוננו מראה כי גישת "השולחן העגול" מצמצמת את ההתנגדויות, גורמת להרגשה של שותפות לתהליך, מפיחה רוח חדשה של צדק ומאפשרת לאדם לראות את התמונה הכללית. הרחבת נקודת מבטו של אדם מעבר לבעיותיו האישיות, שהוא דורש למצוא להן פתרון מיידי, מעניקה לו יכולת לעלות מעל לחשבונותיו האישיים ולחתור לקראת פתרון כולל, שיספק את כולם.

"תנועת הערבות" רואה עצמה מחויבת להעמיד לרשות הוועדה את כל מוסדותיה וכליה הטכנולוגיים, לתמוך אידיאולוגית ולשמש כ"אם המשפחה" השומרת על רוח האחדות בעם. כל זאת במטרה להוביל תהליך שיחזיר את הרגשת הצדק החברתי לכולנו, ויאפשר לנו לפתור יחד, תחת לוחות זמנים ברורים ומחייבים, את בעיותינו הקיומיות.

דוגמה לכל העולם

אנו נמצאים בשעת רצון שבה ניתנה לממשלה בכלל ולוועדת טרכטנברג בפרט, הזדמנות להוביל תהליך חברתי, שיאפשר לכונן במדינת ישראל חברה צודקת ומתקדמת יותר.

אין מדובר ב"פעולת אינסטנט". יש צורך בבניית תהליך עקבי, שיטתי ובלתי פוסק שיתפרס על פני תקופה סבירה, תוך שמירה על הרוח הנכונה מאחורי העשייה. אם בסופו של התהליך האמור נצליח להגיע לקונצנזוס לאומי אמיתי שיספק את כולם, לא רק שנשיב לעם ישראל את הרגשת הצדק החברתי, אלא נהווה דוגמה למודל מוצלח עבור העולם כולו.

לחצו לקריאת נספח מס' 1 - האג'נדה החינוכית