ראשי

ביטחון תזונתי – או הפסד של 35% על משיכה מוקדמת מהחיסכון הפנסיוני?

מן העיתונות: כאילו אין מחר מושכים את כספי הפנסיה עכשיו - למרות החסרונות. מנתוני דו"ח הממונה על שוק ההון ל-2011 עולה כי מאז נכנס לתוקף צו פנסיה חובה ב-2008, הצטרפו לקרנות הפנסיה החדשות יותר מ-900 אלף איש. ואולם, רבים אינם מחכים ומושכים את החסכונות תוך תשלום קנס של 35%.

• מאת: אופיר לוי, רואה-חשבון ומנהל כספים,חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות

הפערים הכלכליים והחברתיים האדירים בישראל, פרי של אידיאולוגיה ניאו-ליברלית שהונהגה כאן על ידי ממשלות ישראל בעשור האחרון ושנכשלה כישלון חרוץ (בדיוק כפי שנכשלה גם בארה"ב,

בבריטניה ובמדינות רבות נוספות), מנציחים את עצמם.

ישראל ממוקמת בצמרת רשימת המדינות החברות ב- OECD, בכל הקשור לפערים ומדד ג'יני, נושק אצלנו ל- 0.4, שיעור שלא היה מבייש אפילו רפובליקות בננות ומדינות נחשלות באמריקה הלטינית ובאפריקה.

אסור לזלזל בהישגים של הכלכלה הישראלית בזכות אותו מודל ניאו-ליברלי כמו הגירעון הנמוך יחסית, יחס חוב-תוצר, צמיחה מרשימה והעלאת דירוג האשראי הבינלאומי של ישראל.

אבל איזה מחיר שילמנו, על האידיאולוגיה הזו?

1. העושר והשגשוג לא "חילחלו" למטה. העשירון העליון התנתק מכל השאר והמאיון העליון חי לו בבועה פרטית אקסלוסיבית, בחסות השיטה הכלכלית.

2. תפקידה של ישראל כמדינת רווחה מודרנית הלך והצטמצם והפערים הכלכליים והחברתיים בישראל, גדלו למימדים מפחידים ושיעור העוני עלה.

3. משפחות רבות בישראל, שאינן מקוטלגות כעניות, מתמודדות עם "חוסר ביטחון תזונתי". מילים סטריליות, שמאחוריהן מסתתרת המציאות הקשה של הורים המתקשים להירדם בלילה, מחשש שלא יוכלו להאכיל את ילדיהם למחרת, בסוף השבוע, או בחגים הבעל"ט.

4. שיעור ההוצאה הציבורית של המדינה על שירותים לאזרחיה (בריאות, חינוך וכדומה) בירידה והוא מהנמוכים מבין מדינות ה- OECD.

5. המעמד הבינוני חי ב"עבדות מודרנית", רודף אחרי הזנב של עצמו, בקושי גומר את החודש ויוקר המחייה בישראל הוא מהגבוהים בעולם. רצינו שוק חופשי וקיבלנו דרוויניזם כלכלי אכזרי וחסר רסן.

6. נוצר קיטוב גם בקרב ציבור העובדים. אם אתה שייך או מקורב לוועד עובדים חזק (חברת חשמל, צה"ל ומשרד הביטחון, בנקים, הרכבת וכו'), אתה מסודר. הסכמי שכר, רכב וטלפון, קרן השתלמות ורווחים פטורים ממס (80% מהפטור ממס על קרנות השתלמות, 1.5 מליארד ₪ בשנה, מנוצל על ידי שני העשירונים העליונים), הטבות בביטוחים ועוד. העובדים הבלתי מאוגדים, העסקים הקטנים והבינוניים, עובדי הקבלן וכל השאר, פשוט הלכו ונשחקו.

לכן, אין להתפלא על גידול דרמטי של משיכות מוקדמות של חיסכון פנסיוני, למרות הקנסחע. בנוסף, הבורות הפיננסית שלנו, שטופחה בקפדנות על ידי תעשיית הפיננסים והאשראי, ממשיכה לעלות לנו ביוקר. מי שפודה את קרן הפנסיה שלו בטרם עת, לא מודע לאלטרנטיבות, ולא להשלכות העתידיות של מעשיו.

הפערים הכלכליים האדירים היום, מייצרים כאן את המציאות הבלתי אפשרית של עוד 20 שנה. חיים בלי תקווה לעצמך, בלי תקווה שלילדך מצפה עתיד טוב משלך, הם פצצת זמן חברתית וכלכלית.
גם החיים הנוחים של ה- 1% בבועה שיצרו לעצמם, בחסות השיטה הכלכלית הנוכחית, לא יעמדו ברעידת האדמה שמתבשלת.

עלינו להחליף את השיטה הדרוויניסטית הנוכחית, שכשלה, בשיטה המבוססת על דאגה, התחשבות, ואיכפתיות, ממש כמו במשפחה.

כך נפחית את יוקר המחייה, נחסל את הכלכלה השחורה, נצמצם דרמטית את הפערים החברתיים והכלכליים, נרתום את קשרי הון-שלטון לטובת הכלל, נחשוף עודפים אדירים בתקציב המדינה, נשפר את התפוקה במגזר הציבורי, נחשוף יתרונות סינרגטיים רבים בכלכלה ובמשק, נאפשר תחרות "בריאה" במקום משחק סכום אפס והכי חשוב – נחזיר את התקווה לחיינו.

אחרת - המשבר הזה, שכל העולם מתקשה להיפטר ממנו, עלול להפוך לארמגדון פיננסי ובטחוני של ממש. במצב כזה לא יהיה מנצחים. רק מפסידים.