בלוג של נגה:
לקטנים וגם בשבילנו הגדולים, שלא נשאר לנו מקום בידיים לפעמים
מאת: נגה זמיר
אתמול אחרי הצהרים כשבאו אלי חברים לשחק בנינו בלגו ציירנו בטושים ואכלנו עוגיות שאמא אפתה. כשהיא נתנה ...
בגלל שגילינו ביחד כמה דברים
מאת: נגה זמיר
הקדמה:
הרבה פעמים צצות כל מיני שאלות ועולות, ואחר כך נדחקות לפינה מעלות אבק בלי תשובה. כי אין זמן, ואין מקום בראש, ויש המון עניינים קודמים ויותר ...
מאת: נגה זמיר
זאת אני, נורית טבעון מקרית מטלון, שרצה יחפה ברחוב. כל הילדים כבר מחכים על מדרגות הבניין, כולם בגופיות וגבעולים בשיער כי חזרנו עכשיו מהשדה, רבקה אמא של רמי בישלה לנו תירס ונגמר ...
על מה את חושבת כל כך הרבה? שאלו ליאה וגד. אמרתי להם שאכתוב את זה ואקריא להם מחר. אבל לפני שהם הלכו בכל זאת גיליתי להם, ש...
מאת: נגה זמיר
ליאה וגד הם חברים שלי עוד מילדות. ילדות שלהם ...
חיים לובינסקי, איש באמצע שנות הארבעים לחייו, נעצר בפינת הרחוב, חופן מתוך כיס מכנסיו כמה מטבעות בימינוֹ, בשמאלו מבודד אחת מהן, ובלי להסתכל בפניו של הקבצן הוא זורק אותה לכוס שעומדת לרגליו וממשיך ללכת, מרוצה ...
נוח יולי ורחמים בדרך לפארק. יולי ונוח ממהרים, רוצים כבר לזרוק את התיקים הכבדים על הדשא, לרוץ בירידה הגדולה ולהתגלגל חופשי, ורחמים הקטן עוצר כל הזמן, בודק, חוקר, שואל. יוצא שנוח ויולי הולכים כל פעם קצת ...
השעה שש בבוקר, הבית מתחיל להתעורר, זה בית אבן גדול ואמיד בעיר שטוטגרט, עוד שעה המשרתת תצלצל בפעמון הקטן וכולם ירדו לאכול
מאת: נגה זמיר
בקומה העליונה תחת שמיכת פוך רכה, לוטה, נערה עם עיניים ...
אחרי שהצליח להרגיז את כולם באור כשדים, בעיקר את המלך הרם, הוא רץ וברח וחצה את הגבול לחבל חרן. כאן השמש טובה, החול מדברי גרוס דק מדגדג את כפות הרגליים, הרוח נושבת קרירה נוסיף עוד קיסם, ופתאום, מגיע מין ...
המקום: חצי האי קרים (תחילת מאי עוד קצת קריר בערבים)
מאת: נגה זמיר
תפוח אדמה כמעט מוכן, בתוך גחלים לוחשות, בקצה צוק מזנק לגובה, עליו זקנה עם מטפחת צבעונית, מכסה על שיער אפור, סביב פנים ...
