תנועת הערבות לאיחוד העם

תנועת הערבות לאיחוד העם

"תנועת הערבות לאיחוד העם" היא תנועה חינוכית-חברתית, א-פוליטית, שהציבה לה למטרה להעלות את ערך הערבות ההדדית למרכז השיח הציבורי בחברה הישראלית. אנו סוברים כי רק בדרך זו נצליח להתמודד עם האתגרים המורכבים בפניהם אנו ניצבים כחברה

אודות התנועה
סדרת הרצאות WE - הכל יחסים

סדרת הרצאות WE - הכל יחסים

לאור המצב הנוכחי, הרגשנו כי חובה לקחת חלק פעיל בשינוי החברתי המתרחש במדינה, לצאת לשטח ולחזק את חשיבות ערך הערבות ההדדית בקרב העם. אנו מרגישים, שדווקא בימים בהם מתקיים דיון חברתי מבורך על אופייה של החברה הישראלית, כולנו נדרשים לגשת אליו מתוך אחדות. אנו מזמינים אתכם, לקחת חלק פעיל בשינוי, כי העם צמא לשינוי שיבנה תחת סולידריות חברתית וערבות הדדית

לפרטים
Frontpage Slideshow | Copyright © 2006-2011 JoomlaWorks Ltd.
שגיאה
  • JUser: :_load: Unable to load user with ID: 60

ראשי

חוסר האידיאות – סכנה לאנושות

דעתו של סרגיי טרברוב, חוקר תרבויות: "ב-150 השנים האחרונות של ההיסטוריה הרוסית, אידיאות החירות תפסו מקום גדול מאוד בחיי האנשים. האיכרים זכו לצאת לחופשי, אך מכיוון שהחירות ניתנה ולא נרכשה, זה הפך להיות במקום חירות בשביל כולם, חירות מכולם. וזה נגמר במהפכה ומלחמת אזרחים.

משנות ה-20 ועד לשנות ה-50, המדינה חיה תחת השפעת אידיאות אחרות: הכנה למלחמה, ניצחון בכל מחיר, תקומה מן ההריסות. כאשר האידיאות הללו מומשו, וסטלין, שמימש אותן, מת, האידיאה העיקרית עד לאמצע שנות ה-70 הפכה להיות: "רק שלא תהיה מלחמה". אז היה מקום לפרויקט נוסף – פרויקט האטום, שהוליד את כל התעשייה של המדינה: הכימיה, הפיזיקה, האסטרונאוטיקה ועוד.

באמצע שנות ה-70 האידיאות הללו נגמרו: לכאורה לא אמורה להיות מלחמה, אין יותר על מה להילחם. זה הביא ליצירת ריק, שהפך לאחת הסיבות העיקריות של קריסת ברית המועצות.

כיום, לפחות בתרבות המערב, קיימות שתי אידיאות:

באידיאה הראשונה, אמת המידה העיקרית של הכול היא הבעלות, כלומר "אני – זה מה שנמצא בבעלותי". זה הביא לקפיטליזם הנוראי, שכבר אפשר לראות בארצות הברית, שחיה על חשבון צריכת כל משאבי כדור הארץ. בברית המועצות האידיאה הזאת הביאה לסוציאליזם, שהוא ההיפך מקפיטליזם.

אבל יש גם אידיאה אחרת – הרצון לא "להחזיק", אלא "להיות". "להיות", זה כאשר להיפך, כבר לא צריכים שום דבר.

אולם שתי האידיאות האלה נמצאות בקצוות, וקשה למצוא משהו באמצע בין שתי האידיאות הקיצוניות האלה. עם זאת, האידיאה הגלובלית החדשה יכולה להיות שוב אידיאת החירות. אולם לא יהיה מדובר בחירות בשביל כולם או מכולם, אלא חירות של כל אחד מאיתנו".

"תנועת הערבות": דווקא חופש הרצון ומימושו ביצירת חברה אחת "החירות של כל אחד מאיתנו" – זאת האידיאה של תנועת הערבות. כל המסרים שלנו מלאים בדיוק בהפצת האידיאה הזאת. דווקא המחסור באידיאות דוחף אותנו לברר את האידיאות הללו, או מאיים להביא את האנושות להוליד את האידיאה הזאת בדם, יזע ודמעות.

קישור למאמר המקורי