?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

תנועת הערבות לאיחוד העם

תנועת הערבות לאיחוד העם

"תנועת הערבות לאיחוד העם" היא תנועה חינוכית-חברתית, א-פוליטית, שהציבה לה למטרה להעלות את ערך הערבות ההדדית למרכז השיח הציבורי בחברה הישראלית. אנו סוברים כי רק בדרך זו נצליח להתמודד עם האתגרים המורכבים בפניהם אנו ניצבים כחברה

אודות התנועה
סדרת הרצאות WE - הכל יחסים

סדרת הרצאות WE - הכל יחסים

לאור המצב הנוכחי, הרגשנו כי חובה לקחת חלק פעיל בשינוי החברתי המתרחש במדינה, לצאת לשטח ולחזק את חשיבות ערך הערבות ההדדית בקרב העם. אנו מרגישים, שדווקא בימים בהם מתקיים דיון חברתי מבורך על אופייה של החברה הישראלית, כולנו נדרשים לגשת אליו מתוך אחדות. אנו מזמינים אתכם, לקחת חלק פעיל בשינוי, כי העם צמא לשינוי שיבנה תחת סולידריות חברתית וערבות הדדית

לפרטים
Frontpage Slideshow | Copyright © 2006-2011 JoomlaWorks Ltd.

 ArvutOrg banner 602x150 noga

 

ראשי

ל"ט בעומט

המקום: חצי האי קרים (תחילת מאי עוד קצת קריר בערבים)

  • מאת: נגה זמיר

 Noga lat baomet 400 300

תפוח אדמה כמעט מוכן, בתוך גחלים לוחשות, בקצה צוק מזנק לגובה, עליו זקנה עם מטפחת צבעונית, מכסה על שיער אפור, סביב פנים קמוטות, שיני זהב ועיניים יפות. השמיים אדומים.
היא חובטת בתפוד בקצה האצבעות, מגלגלת אותו מהגחלים לתוך הסינר, מקפיצה אותו מיד ליד - נושפת בו שיתקרר, פותחת פה רחב לקחת ביס ו-

"רגע! רגע!" - צועק לה זקן מצומק מהצוק שממול – "את זוכרת מתי היה המבול?"
התפוד נופל לה מהיד ממהירות התפנית, היא מגרדת בשיער מתחת למטפחת הצבעונית:
"לא. לא. אבל הי, ל"ט בעומט היום!".
עכשיו תור הזקן ליפול מהרגליים:
"לא! ל"ט בעומט? כבר?"
זקנה: "כן, דווקא כן סבא זקן."

תוך שנייה הזקן יורד מהצוק שלו ברגליים מעוקלות, רץ את כמה המטרים של הרווח בין הגבעות, מטפס על הצוק שלה כמו חץ שלוח, מתייצב מולה בדום מתוח - "ל"ט בעומט אמרת?"
זקנה: "דה"
זקן: "אז מה אנחנו עושים כאן?!"

זקנה: "נו.. אה! הגלו אותנו אחרי המרד של האריה שהיה בכלוב."
זקן: "הבן של כוכבא?"
זקנה: "דה!"
זקן: "אז מה אנחנו עושים כאן?!"

זקנה: "איפה אתה רוצה להיות זקן?"
זקן: "בארץ ישראל".
זקנה: "אה כן? יש שם מדורות בכלל?"
זקן: "היום יש. מלא. אבל איך נגיע לשם כל כך מהר? יש לך נשר?".

לא היה לה נשר אבל היה לה טווס והיא שרקה לו, והוא העלה אותם לארץ תוך דקה.
ועכשיו הם יושבים איתנו ליד המדורה:
עם זה שהגיע עם גמל מהכינרת, וזאת שהפליגה על לטאה נהדרת,
וההם שטסו על קונקורד בלי אוזניים, ושלושה שנפלו בומס ישר מהשמיים.

הזקנה זה עתה גמרה לתאר איך הגיעו לפה עם הזקן, פותחת פה רחב לתת ביס ו-
"יו, בכלל לא אומרים ל"ט בעומ"ט!" אומר זה שהגיע על במבי מפנטזיה, "אומרים ל"ק בעומק!"
אבל הפעם היא כבר מוכנה לכל, התפוד לא נופל לה מהיד, היא קולעת אותו ישר לתוך הפה של הזקן וצוחקת:
"למי אכפת, העיקר שכולנו יחד עכשיו".

מה שנכון נכון.