ראשי

גנטיקה של הטוב – האם גם בטבע האדם?

מחקרים עדכניים בתחום הביולוגיה, גנטיקה ואנטרופולוגיה מדגישים כי אלטרואיזם טבוע עמוק בגנים של יצורים חיים בכל מיני רמת התפתחות ואף בנזר הבריאה – בני האדם

במאמר שפורסם באתר "הידען" מפרטת דינה וולודרסקי ממגזין "גליליאו" שורה של מחקרים המצביעים על יתרון גנטי מובהק למינים המתאפיינים בהתנהגות המביאה תועלת לאחרים על חשבון כושר ההישרדות וההתרבות של הפרט. די לנו בלהתבונן בנחיל נמלים, דבורים או עכבישים בכדי להבין את יתרון הכלל על הפרט, אך כעת, מדגישים מחקרים במדעי הטבע כי אלטרואיזם מאפיין גם מינים הרבה יותר מפותחים בטבע, כדוגמה בטבע האדם. תכונת האלטרואיזם, מדגישה וולדורסקי, אינה רק שורדת בטבע, אלא אף ישנם מנגנונים השומרים על מצב זה כקבוע באוכלוסייה.

הגן "הטוב" – זה בטבע שלנו

במחקר משותף למחלקה לפסיכולוגיה ולמחלקה לגנטיקה הראו חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים כי גנים ספציפיים, הקשורים להורמון אוקסיטוצין, הם האחראים לתכונת האלטרואיזם הנפוצה בקרב כל המינים ממשפחת בַּעֲלֵי החֻלְיוֹת. החוקרים, אשר בחנו 203 סטודנטים במהלך משחק חברתי מקוון שבו יש מחיר כספי לנטיה אלטרואיסטית של האדם, גילו (בבדיקה של דגימות DNA שנאספו מהמשתתפים) כי נבדקים שהחומר הגנטי שלהם מכיל גרסה מסוימת של גֶן הקרויAVPR1 נטו לחלק מכספם לאחרים בכ-50 אחוזים יותר משחקנים שה-DNA שלהם מכיל גרסה אחרת של אותו גן.

גם בנברנים, שהם מכרסמים קטנים, נמצא כי גרסאות שונות של הגן AVPR1a אחראיות להבדל בהתנהגות בין שני מיני נברנים: המין המשפחתי והמין המתבודד. בעוד שהמין המשפחתי (נברן הערבות האמריקני) מתאפיין בחיי שיתוף, גידול צאצאים לאורך זמן ותקיפת נברנים זרים המנסים לחדור לתחומם, נברנים השייכים למין המתבודד (נברני ההרים או נברני השדות) נטו להזדווג באופן אקראי, לנטוש את הצאצאים לאחר זמן קצר ולחיות בגפם בבידוד זה מזה.

מגנים למציאות

אם אכן הנטייה לאלטרואיזם טבועה עמוק בתוך הקוד הגנטי שלנו, בטבע האדם פנימה, כיצד זה שרוב הפעילות האנושית כיום מנוגדת לעקרון הפעולה לטובת הכלל? ייתכן כי התשובה טמונה בתהליך ההופך אותנו מעוללים אלטרואיסטים לבוגרים הדואגים רק לטובתנו האישית: החינוך. אילו החינוך היה עוסק דווקא בחשיפת הנטיה הגנטית המולדת שלנו ובהעצמתה במהלך שנות ההתבגרות, ייתכן מאוד שהעולם שלנו היה מקום הרבה יותר טוב...

תגית: טבע האדם, הטבע