ראשי
מלפפון ב-20 אגורות לקילו? מי ירוויח מלהוריד את רשתות המזון על הברכיים?
- פרטים
- קטגורית אב: כלכלה
- קטגוריה: מאמרים וטורים
- פורסם ב22 אוקטובר 2012
- נכתב על ידי אופיר לוי
הנקמה מתוקה? תחשבו פעמיים. רק הוזלת מחירים בעקבות ערבות הדדית בינינו תיטיב עם כולנו.
- מאת: אופיר לוי | רואה-חשבון ומנהל כספים,חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות
מלפפונים ב- 20 אגורות לקילו, רוצים?
עגבניות ב-30 אגורות לקילו, רוצים?
עוף ב- 2 ₪ לקילו, רוצים?
והנה הקצפת על העוגה: מי יארוז לכם אותם ויגיד יפה תודה רבה בתקווה שתחזרו בשנית?
לא עובדים קשי יום המרווחים שכר מינימום, אלא רמי לוי, מנכ"ל שופרסל ומנכ"ל מגה בכבודם ובעצמם,מסתובבים בסניף שלהם במודיעין, מזיעים, מודאגים, מקווים לבסס דומיננטיות ולרמוס את הרשת היריבה, בלי כפפות.
לקוחות מגיעים מכל הארץ לקנות מוצרים בהנחות של למעלה מ- 90% ולפעמים במחיר שקית הניילון בלבד.
אנחנו אוהבים לשנוא את רשתות המזון הגדולות, הן הרי הרוויחו את היחס הזה שלנו ביושר.
יוקר המחיה, מכת מדינה. כולנו קראנו בעיתונים איך למרות שהחקלאים הורידו מספר פעמים את המחירים, הרשתות פשוט הגדילו את המרווח שלהם, על חשבוננו.
עכשיו הם מזיעים, מתחרים על הכיס שלנו, על כל לקוח.
כמה מתוקה הנקמה.
כדי להוזיל מחירים ולשפר את השירות/מוצר, כדי להחזיר את הכוח לצרכן, צריך פשוט ליצור בכל הענפים תחרות חריפה, בלתי מרוסנת.
אנחנו, כצרכנים, בטוח נרוויח, נכון?
ככה עשינו, לחברות הסלולר ומתחילים לעשות לרשתות השיווק.
אבל, כשתחושת האופוריה והניצחון הצרכני תישקע, נבין שאנו יורים לעצמנו ברגל.
ברור שתחרות זה טוב, אבל כשהיא מגיעה לרמה קיצונית כזו, היא הופכת מנכס כלכלי לנטל.
האם מישהו חושב שהרשתות המתחרות ביניהן במודיעין ימשיכו למכור לנו מוצרים בחינם ובמחירי הפסד?
האם לא ברור שהפנקס פתוח והיד רושמת והם ימצאו דרך חדשה ומתוחכמת יותר לכיס שלנו?
אם רמת המחירים תרד מתחת לסף הרווחיות, בגלל תחרות בלתי מרוסנת, כל החברות הגדולות יקלעו להפסדים גדולים מאוד וזה הרי יפגע בכולנו:
-אם המצב יימשך יהיו פיטורים וקיצוצי שכר.
-חלקנו ספקים שיאלצו לספוג חלק משמעותי מהירידה במחיר לצרכן.
-בעלי מכולות ועסקים קטנים שכבר מתקשים לשרוד יפשטו את הרגל.
-הבנקים שנותנים להם אשראי בהיקפים גדולים עלולים לסבול מההפסדים.
-גם המשקיעים המוסדיים המחזיקים במניות ובאג"ח קונצרני, יפסידו בבורסה על השקעתם.
-וכמובן התזכורת התמידית – הכסף של הבנקים ושל הגופים המוסדיים אינו שלהם, אלא שלנו - הציבור.
שיקום כאן אדם אחד ויגיד שהוא לא יפסיד בשום מקרה ובשום "כובע", אם מה שקורה כרגע ברשתות המזון במודיעין יהפוך לתופעה רחבה?
אנחנו הרי תלויים זה בזה, כולנו.
נכון שהגברת התחרותיות מסייעת להוזלת מחירים, אך עדיין ברירת המחדל של כולנו, פרטיים ועסקים, תישאר מקסימום רווח לעצמנו.
האם יש דרך להוזיל את יוקר המחייה, בלי לגרום לפשיטת רגל כללית ובלי להתנהל כל חיינו מקרב צרכני אחד למישנהו, עומדים על המשמר, מתגוננים, תוקפים, נלחמים?
אם ברצוננו לשרוד ולהוזיל את יוקר המחייה ולא סתם לאבד את חיי כולנו לדעת,
יש להפנים שהפתרון האמיתי ליוקר המחייה הוא בהתקשרות של ערבות הדדית בינינו.
התהליך יהיה הדרגתי והמחירים לא יקרסו ב- 100%, אלא ירדו בהדרגה למחיר העלות האמיתית.
זה יהיה הישג צרכני אדיר, כיון שאם כולנו נתחיל להתייחס אחד לשני מתוך דאגה והתחשבות, ברור כי לא נפקיע מחירים זה מזה.
