ראשי
ערבות הדדית כאלטרנטיבה לגזירות הכלכליות
- פרטים
- קטגורית אב: כלכלה
- קטגוריה: מאמרים וטורים
- פורסם ב29 יולי 2012
- נכתב על ידי אופיר לוי
ראיון עם עצמי.
"אז מה היה לנו שם?" כמו שצוחקים הגששים?
משבר עולמי חסר תקדים שמזדחל אט אט לישראל – יש.
חרחדה צפוייה בצמיחה הכלכלית – יש.
האבטלה תגדל משמעותית ואין תוכנית חירום לטפל בה? - לצערנו.
גידול בהוצאות הממשלה על ביטחון, הסכמי שכר ויישום חלקי(מאוד) של המלצות טרכטנברג - יש
החלטה אמיצה על הכפלת יעד הגירעון בתקציב 2013 ל-3% - יש.
צורך כלכלי ברור בגזירות כלכליות, כדי למנוע קטסטרופה וצנע אחר כך – יש.
הנפגעים העיקריים מהגזירות הן השכבות החלשות ומעמד הביניים – יש.
צפוי גידול נוסף באי השיוויון בשל המשבר והגזירות הכלכליות במתכונתן הנוכחית – בהחלט.
האם הגזירות הכלכליות יפגעו בצמיחה וביכולת המשק להתמודד עם המשבר – בהחלט.
הגזירות החדשות יפגעו גם בעשירים ובבעלי ההון בישראל – בהחלט כן.
אם הממשלה היה מטילה גזירות ה"חברתיות", במקום אלה שהוטלו – זה היה עוזר? - כנראה שלא.
למה? הגזירות האלטרנטיביות יסייעו להקטין את אי השיוויון והפערים, נכון? – כן.
אז למה אתה אתה נגדן? אולי כי הן לא פיתרון למשבר, אלא עוד פלסטר על פצע פתוח? – נכון.
אתה בעד לשתף את הציבור ומומחים מטעמו בדיוני התקציב, כמו שעשה טרכטנברג? - בטח.
מה, שולחנות עגולים, שקיפות והקשבה יגדילו עת הלגיטימצייה של תקציב "לא קל"? – בדיוק.
רגע, תיכף תגיד לי שכמו בעולם, גם אצלנו אין פיתרון כלכלי מוכר לבעיות? – ברור שאין.
אולי זה בגלל שלא טיפלו במרכיב האנושי, בחוסר האמון, בעויינות הבסיסית בין כולם לכולם? – נכון.
אתה יודע שהכלכלנים המובילים בעולם מודים שהם אובדי עיצות, שגם מדע הכלכלה במשבר? – יודע.
אז מה עושים? הרי ברור שכל השיטה הכלכלית והחברתית מבוססת עלינו, ועל היחסים בינינו – ברור.
אה, הבנתי, אז אתה מציע לשנות את הקשרים בינינו. חסל סדר דרווינזם כלכלי וניאו-ליברליזם? - חסל.
אז בעצם לשיטה הכלכלית והחברתית הקיימת יש ייצר הרס עצמי? – כן.
מה, שניפרד מהשיריון שעטינו על עצמנו, מהקרבות, מהעימותים, מ"העבדות המודרנית? – "ביי ביי
אם הבנתי אותך נכון, המשבר "דוחף" אותנו לאחד כוחות, לשתף פעולה, לשמור זה על זה? – נכון.
זה בגלל שבעולם הגלובלי, כולנו תלויים זה בזה , כולנו בסירה אחת? – ברור.
והמשבר נובע מכך שלמרות שאנחנו באותה סירה, כל אחד חותר לכיוון אחר ואפילו קודר חור תחתיו? - כן
אז בעצם משתלם לנו לשתף פעולה, להתחבר, לדאוג אחד לשני, להתחשב זה בזה? – משתלם ובגדול.
רגע, אז אם אני דואג לך, זה ישתלם גם לי, נכון? – ועוד איך.
בטח הססמה שלך היא מ"אדם לאדם זאב" ל- "אדם לאדם ערב" ? – רעיון מצויין.
מה, שאני אתייחס לכולם כאילו הם בני המשפחה הקרובה שלי ? – תשתדל.
וכלכלה שתבסס על ערבות הדדית בינינו תשתלם לנו ? – בטח תשתלם.
בטח תגיד לי שתוזיל את יוקר המחייה, כי מי יפקיע מחירים מאבא או אמא שלו? – הפנמת. יפה.
והפערים הכלכליים יצטמצמו, כי במשפחה כולם דואגים לכולם? - ו'ואללה צודק.
והכלכלה השחורה תדעך ומיליארדים יזרמו לקופת המדינה לטובת הכלל? - ברור
וקשרי הון שלטון? התעמרות של מונופלים? הטעייה של צרכנים? ותספורות? - ביי ביי
ומה עם ניגודי האינטרסים של המוסדיים, אפליית המחירים בבנקים והלוביסטים? - יעבדו לטובתך.
אתה מחליף את המצע שעליו מושתתות כל המערכות, או שתהרוס, תלאים ותפרק? – רק מצע.
וכל שאר המערכות הקיימות ישתנו בהתאם, כי כולן מבוססות על יחסים בינינו? - אכן כך.
נשמע טוב, אבל די אוטופי, לא? למה לא תנסה צעדים פרקטיים? – ניסו הכל.
תיכף תגיד לי שזו הפרקטיקה היחידה שלא ניסינו? - אכן כך.
נניח, אבל שינויים כאלה יקחו שנים, לא? – ממש לא.
השינוי מצריך הסברה, חינוך, שינוי ערכים וסביבה תומכת? - צודק.
ובינתיים – אם ננסה לתחבר בינינו בערבות הדדית, נרגיש איזשהו שיפור? – וודאי.
מדוע, אולי בגלל שזה מה שמתחייב מהתלות בינינו ונתחיל לשחות עם הזרם במקום נגדו? – בדיוק.
אז ערבות הדדית זה אידיאל, או שיש לה ערך כלכלי אדיר? - גם וגם.
לפחות אנחנו מסכימים שצריך כאן שינוי חברתי כמו אוויר לנשימה. - פיקוח נפש.
אתה לא דברן גדול, אתה יודע? - בטח יודע.
תודה. - בבקשה.
- מאת: אופיר לוי, רואה-חשבון ומנהל כספים,חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות
