ראשי

סוף הצמיחה: ריצ'רד היינברג על הדו"ח של קייסר

ריצ'רד היינברג, עמית בכיר במכון Post Carbon, משוחח בכתבה המצולמת (ראה להלן) עם מקס קייסר, על הסיום האפשרי של המערכת הכלכלית העכשווית, ושואל שאלות של חיפושי דרך בספרו החדש "סוף הצמיחה".

בראיון טוען ריצ'רד היינברג, שמאז 2008 אנו נמצאים בעידן כלכלי חדש, שבו הגיעה הצמיחה הגלובלית למגבלות כלכליות שאינן ניתנות לשינוי. מיתון זה אינו סופי. הוא לא ייפסק, ולא יחזור הגידול הנורמלי, כיוון "שצמיחה כלכלית כפי שאנו מכירים אותה, נגמרה". בחמישים השנים האחרונות חזו מספר ספרים רבי מכר, כי דילדול המשאבים וגידול האוכלוסייה, יצמצמו את הגידול הכלכלי בתחילת המאה העשרים ואחת.

ריצ'רד היינברג מאשים את מחירי הנפט בעצירת הגידול הכלכלי; ככלל, מחירי אנרגיה מגבילים את הגידול הכלכלי. יתר על כן, כפי שכתב תומס מלתוס, צמצום אספקת המזון יתרחש, כאשר גידול האוכלוסיה יעבור נקודה מסוימת. כיום מחירי המזון מרקיעים, ככל שקצב גידול האוכלוסייה גדל.

החוב של היום נוצר כדי לממן צמיחה כלכלית. אנחנו לווים כסף לשם קיום. שיטה זו עבדה בעשורים האחרונים, כאשר מקורות האנרגיה היו זולים. אך ככל שעלו המחירים של מקורות אלה, עלתה גם תקרת החוב, כמו שראינו בשנת 2008.

רוב האוכלוסייה עדיין מאמינה שחדשנות יכולה לפתור בעיות אלה, אבל עליית המחירים האינסופית בתחום המזון והנפט, בולמת אופטימיות מעין זו. ריצ'רד היינברג אומר כי "לחדשנות יש גבולות משלה". ליתר דיוק - יש גבול לשיפורים טכנולוגיים ולמשאבים שאותם אפשר למצות. כתוצאה מכך, תיראה הכלכלה שלאחר המשבר קטנה יותר, וממוקדת יותר בהשוואה להיום. אנחנו נראה יותר איזורי יצור, ויהיה עלינו לדעת טוב יותר איך לגדל מזון ולדאוג לבריאותנו. בסך הכול, נדאג בעיקר לצרכינו הבסיסיים.

קישור למאמר המקורי