ראשי
עקרונות יסוד בחינוך האינטגרלי לצעירים
כדי שלא נתעורר בוקר אחד ונגלה שאיבדנו דור שלם, הנה כמה הצעות ליישום הדרגתי בין כותלי בית הספר, שעשויות להחזיר את החיוך אל פני הילדים, ובראייה רחבה יותר לשקם את ישראל מבחינה חברתית
- בניית אדם – על בית הספר לגדל את הילד להיות "אדם". מטרת בתי הספר אינה מסתכמת בהקניית ידע לשם הצלחה בבחינות הבגרות. בית הספר צריך לגדל "אדם" שמודע לעולם שאליו הוא יוצא; אדם שיש בידו כלים להתגבר על הניכור ועל חוסר ההתחשבות שממלאים היום את עולם המבוגרים; אדם שמסוגל לבנות קשר בריא ואיתן עם אנשים אחרים.
- סביבה בונה אדם – סביבת הילדים היא גורם ההשפעה המרכזי על הילד. לכן עלינו ליצור ביניהם מיני-חברה, משפחה קטנה, שבה כולם דואגים לכולם. ילד שגדל בסביבה כזאת, פורח ומצליח להביא לידי ביטוי את כל היצירתיות והפוטנציאל שטמונים בו. הוא יוצא אל החיים כבוגר עם תחושת שליחות ודאגה לבניית חברה שוויונית ומתחשבת.
- דוגמה אישית – ילדים לומדים ומושפעים מהדוגמאות שאליהם הם נחשפים. על פי רוב, הדוגמאות האלה אינן תואמות את ערכי הערבות. לכן, יש לדאוג לבניית סביבה שמספקת דוגמאות חיוביות של תלות והתחשבות הדדית.
- הצלחה משותפת – הצלחת החינוך נמדדת ביכולת הילדים לפעול מתוך התחשבות והשלמה הדדית כמערכת הרמונית אחת. הצלחתו של כל ילד נמדדת לפי מידת תרומתו לאחרים ובהתאם לתוצאות שמשיגה החברה כולה. כך נוצרת סביבה שבה כל ילד מוצא את מקומו הייחודי בשלם במקום להתחרות עליו ללא הרף באחרים.
- סגנון הלימוד – על הילדים לשבת במעגל ולא בטורים ובשולחנות נפרדים. המעגל מאפשר לכולם לראות ולשמוע זה את זה ונותן תחושה שוויונית. במהלך הדיון - דואגים שאף אחד לא יכפה את דעתו, ומקשיבים לדעה של כל אחד. כך מגיעים ע"י דיון פתוח ובירור משותף להסכמה כללית של הקבוצה.
- תפקיד המחנך –על המחנך להיתפס בעיני הילד כחבר גדול ולא כדמות מאיימת. כשמחנך יושב לצד הילדים במעגל ומדבר איתם בגובה העיניים, עמדת העליונות שלו אינה מודגשת. היא מומרת באומנות רבה, בשאלות המכוונות את הילדים לגלות את הידע בעצמם, מתוך שיח והידברות ביניהם. בדרך זו הידע נטמע בצורה איכותית ומשמעותית הרבה יותר. כך גם מועצם מעמדו של המורה בעיני הילדים וההורים כסמכות מכוונת, מגינה ותומכת, וכמודל לחיקוי.
- משחקי חיבור – משחק הוא הכלי שבאמצעותו הילד גדל, מתפתח ומכיר את העולם. לכן הכרחי לשלב משחקים כמתודה מרכזית בעבודה עם ילדים. יהיה נכון לבנות עבורם משחקים שמהם יבינו שהצלחתם תלויה בהצלחת האחרים. מטרת המשחק צריכה להיות משותפת, כלומר עליהם לנצח עם האחרים ולא את האחרים.
- כישורי חיים – יציאה לסיורים במקומות שהילדים יכולים ללמוד בהם על התהליכים השונים שמרכיבים את מעגל החיים בעולמנו, כמו: מוזיאונים, חדרי לידה, בנקים ועוד. במהלך הסיור ישולבו הסברים ובסיומו יתקיים דיון על החוויה שעברו. הסיורים מכינים את הילדים לכניסה בוגרת אל העולם הגדול. להרחבה...
- בוגר מחנך צעיר – הצעירים מכבדים את הבוגרים באופן טבעי ולומדים מהם בצורה הטובה ביותר. הבוגרים, מצידם, מקבלים תמריץ ללמוד את התכנים. תכני הלימוד העיקריים קשורים למערכת היחסים בין בני האדם.
- משחקי תפקידים – כחלק מהתהליך הלימודי, על הילדים "לשחק" מצבים שבהם הם נתקלים בחיי היומיום (קנאה, משחקי כוח, רכילות וכו') ולעורר יחד בירור חברתי משותף. באמצעות ה"התלבשות" בסיטואציות שקשורות לחיים של אחרים, הילד לומד שלכל אדם ודעה יש מקום, ושיש להתייחס בסובלנות לכולם.
- בית משפט – נשמע רציני אבל בעצם נועד להידברות בינינו. אם פורץ סכסוך אז דנים על כך במעגל. לפעמים עורכים גם משפט: ממנים שופטים, עורך דין, עדים וכו'. ובפעם הבאה מתחלפים בתפקידים כך שכל ילד לומד לראות את עצמו מהצד, מנקודת מבטו של השופט, הקטגור וכו'. בעקבות התהליך מתפתחת בו ראיה רחבה יותר על העולם.
- צילום הפעילויות – הפעילויות שבהן משתתפים הילדים מצולמות, ולאחר מכן הילדים צופים בהן יחד. בדרך זו מתרגלים הילדים התבוננות על עצמם מהצד, לומדים כיצד הם מגיבים במקרים שונים, מנתחים את השינויים שהם עוברים ומפתחים יכולת שיקוף עצמית.
- הקטנת הכיתות ושדרוג התהליך החינוכי – מספר הילדים בכיתה יהיה 20 תלמידים לכל היותר. כמו כן, יש לצרף לכיתה מחנך נוסף שיאפשר למידה איכותית בקבוצות, ואיש מקצוע המתמחה בהיבטים פסיכולוגיים-התפתחותיים ובהיבטים קבוצתיים-חברתיים.
- עבודה משותפת ותמיכת ההורים – הכרחי לשתף את ההורים בתהליך החינוכי. בתי הספר צריכים לעדכן את ההורים על בסיס יומי באילו תכנים וערכים עסקו הילדים, כדי שההורים יוכלו לשוחח על כך עם ילדיהם, להוות עבורם דוגמה ולעודד אותם. כמו כן, יש לפתח מפגשי הדרכה להורים, על מנת לחזק את שיתוף הפעולה במעגל ילד-הורה-בית ספר.
