?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

תנועת הערבות לאיחוד העם

תנועת הערבות לאיחוד העם

"תנועת הערבות לאיחוד העם" היא תנועה חינוכית-חברתית, א-פוליטית, שהציבה לה למטרה להעלות את ערך הערבות ההדדית למרכז השיח הציבורי בחברה הישראלית. אנו סוברים כי רק בדרך זו נצליח להתמודד עם האתגרים המורכבים בפניהם אנו ניצבים כחברה

אודות התנועה
סדרת הרצאות WE - הכל יחסים

סדרת הרצאות WE - הכל יחסים

לאור המצב הנוכחי, הרגשנו כי חובה לקחת חלק פעיל בשינוי החברתי המתרחש במדינה, לצאת לשטח ולחזק את חשיבות ערך הערבות ההדדית בקרב העם. אנו מרגישים, שדווקא בימים בהם מתקיים דיון חברתי מבורך על אופייה של החברה הישראלית, כולנו נדרשים לגשת אליו מתוך אחדות. אנו מזמינים אתכם, לקחת חלק פעיל בשינוי, כי העם צמא לשינוי שיבנה תחת סולידריות חברתית וערבות הדדית

לפרטים
Frontpage Slideshow | Copyright © 2006-2011 JoomlaWorks Ltd.

ראשי

אלימות נגד מורים

shutterstock 3349310 new 2

חבטות, אבנים, איומים בנשק ונזק לחפצים אישים, את כל אלה נאלצים לספוג המורים בישראל. 51% מהמורים העל יסודיים דיווחו על אלימות מצד תלמידים, כך עולה בסקר שנערך עבור ארגון המורים. אדוה בר-יהודה חושבת שבבית הספר לא מחנכים מספיק לאהבת אדם ומציעה כמה דרכים לתיקון

מה גורם לפער בין מה שהיינו רוצים שיקרה בחינוך לבין מה שקורה בו בפועל? הרי אנחנו באמת משתדלים לכוון לטוב ביותר. "לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, המכבד את הוריו ואת משפחתו". זו מטרת החינוך על פי חוק החינוך. גם חוק זכויות התלמיד שואף "לעודד יצירת אקלים של כבוד הדדי בקהילת מוסד החינוך".

אז למה התוצאות בשטח מראות לנו בדיוק את ההיפך? 51% מהמורים העל יסודיים דיווחו על אלימות מצד תלמידים, כך עולה מסקר שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה עבור ארגון המורים. איפה טעינו?

"אנו כל הזמן מופתעים מהאלימות הקשה אך למעשה כשמנתחים את המציאות בצורה יבשה אין מקום להפתעות", אומר פרופ' יצחק גילת, מרצה לפסיכולוגיה במכללת לוינסקי לחינוך, "הגורם היחיד שאנו כחברה יכולים להשפיע עליו הוא הגורם החברתי והנורמות הסביבתיות שנותנות לגיטימציה גלויה או סמויה לאלימות – אם זה בתוכניות הטלוויזיה, במגרשי הכדורגל ואפילו במערכת החינוך, כשהורים צועקים על מורים ומשפילים אותם לעיניי התלמידים."

חינוך או ידע?

לצד הלך הרוח האלים בחברה הישראלית שדיבר עליה פרופ' גילת, כיום בתי הספר שמים דגש בעיקר על הקניית ידע. "כמה קיבלת במתמטיקה, וכמה באנגלית?", אנחנו שואלים כשאנחנו רוצים למדוד את התוצאה העיקרית מהלימודים. מתי לאחרונה רצינו להכיר את הילד? איך הוא מתייחס לעצמו ולעולם? איך הוא מתקשר לסביבה שלו? מה הוא מבין על החיים? כלומר מיהו "האדם" שבו. לחינוך עצמו אנחנו מקדישים מעט מידי.

בדרך כלל תוכניות הלימוד שעוסקות בחינוך מקבלות שעות בודדות, והערכים הנלמדים בהן לא מיושמים בשאר היום. לצערנו, לא פעם הן גם הראשונות שמוותרים עליהן כשצריך להוסיף עוד שעות לימוד במקצוע "חשוב" יותר.

יוצא שבפועל בבתי הספר אין סביבה שמספקת דוגמאות ליצירת קשר הדדי מכבד. אולי הנחנו בטעות שהסביבה הזאת תיבנה באופן טבעי. אבל היא לא. כדי לחנך אדם לאהבת אדם, עלינו לדאוג בצורה אקטיבית ובלתי פוסקת לספק לו דוגמאות חיוביות לכך.

יתירה מכך, עלינו להכיר בפרסומי המחקרים שמראים שרמת האמפתיה נמצאת בירידה ב-30 שנים האחרונות. מחקרים אלו גם מצביעים על רמת האגוצנטריות שנמצאת בעליה מתמדת. יוצא שעלינו "לשחות נגד הזרם" כנגד ההתפתחות הטבעית, וליצור כל פעם מחדש בצורה מכוונת סביבה שמעריכה יותר מכל את ערך השותפות, האחריות והתמיכה ההדדית. אם לא נעשה זאת מצבנו רק ילך ויתדרדר.

להחליף את הדגש מציונים לערכים

כדי לשנות את החינוך לטובה, התלמידים צריכים להרגיש שהיחס הטוב והמתחשב לסביבה הוא הדבר העיקרי שאנו דורשים מהם, שעל פיו הם נמדדים. ייתכן והוא לא יהיה מצטיין במקצוע מסוים, הוא גם יכול להיות חסר סבלנות או בעל תכונות אופי לא נעימות. לנו זה פחות חשוב. מה שחשוב הוא עד כמה הוא משקיע בבניית החברה ונותן דוגמה של תמיכה ההדדית לכולם.

איך עושים את זה בפועל?

1) מנחילים את הערכים של החינוך החברתי בכל המקצועות – זה לא מצריך לשנות את התוכן עצמו, רק קצת את אופן ההעברה שלו. תארו לעצמכם אם במקום לשנן ידע בשיעורי חשבון או אנגלית, הייתם ישובים במעגלים קטנים עם חבריכם לכיתה ודנים על הדבר שמעסיק אתכם ביותר – על הקשרים החברתיים ביניכם. בתחילת השיעור המחנך מנחה אתכם לתת מחמאות כמה שיותר אמיתיות מהלב זה לזה, אווירה חמה ומגובשת מתפשטת באוויר... בהמשך, אחרי צפייה בסרטון מרתק בנושא השיעור, אתם ממשיכים לדון ביניכם על שאלות שאותם המחנך מידי פעם זורק לחלל הכיתה.

וזה לא סתם בשביל האווירה הטובה, החינוך האינטגרלי חברתי, מכין את הילדים לעולם "העגול" שבו אנו חיים. עולם שבו כולנו מקושרים זה לזה. וגם הם צריכים להיות בהתאמה אליו מחוברים ומלוכדים בהרגשה אחת משותפת.

2) דיון במעגלים – "מה אתם אוהבים ומה מפריע לכם בקשר שלכם עם החברים בבית הספר? מהי לדעתכם הסיבה העיקרית שבגללה הקשר ביניכם לבין שאר הילדים לא טוב? איך אתם מציעים לשפר אותו?" אלה הן רק חלק מהשאלות שאפשר לקיים סביבן דיון חי ומקרב בקבוצות מעגליות קטנות. באמצעות הדיון ומתוך הכאב והרצון המשותפים של התלמידים למצוא פתרונות מעשיים לבעיות שבוערות בהן עכשיו, הם מעוררים מודעות ושינוי במצב החברתי שלהם. עוד על צורת הדיון ודוגמה מצולמת תמצאו כאן.

3) משחקי חיבור – כדי לבנות חברה מגובשת וחברות טובה, כדאי לשחק משחקי חברה שמהם יבינו הילדים שהצלחתם תלויה בהצלחת האחרים. מטרת המשחק צריכה להיות מושגת ביחד, כלומר עליהם לנצח עם האחרים ולא את האחרים. הנה אוסף של משחקים מחברים כאלה.

אדם שיתחנך בסביבה שמציבה את הקשר הטוב במרכזה, יהיה בעל יכולות ייחודיות ובולטות בעולם המנוכר של היום. הוא יוכל להיות המנהל הטוב ביותר, האדם הטוב ביותר, כי דווקא הוא יצליח להסתדר עם אנשים, עם הסביבה ועם הטבע.

 

  • אדוה בר-יהודה, מנהלת הדרכות הורים ב"תנועת הערבות", עו"ס ומטפלת בפסיכותרפיה.

* כאן תוכלו למצוא עצות נוספות ליישום הדרגתי בין כותלי בית הספר של סביבה שמחנכת לאהבת האדם.