?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

עדינה והנמלים

אתמול ישבתי עם עדינה השכנה על הספסל בחוץ. היא סיפרה לי שהיא בצרות

  • מאת: נגה זמיר

shutterstock 80955316 Nemalim 300 200

העניין הוא שיש לה מלא-מלא נמלים בבית. וכל פעם שהיא נאנחת בייאוש טוטאלי מעל השיירות נמלים שחוצות לה את המטבח מתחת לאף בלי להניד עפעף, בעלה מסתכל בה בתחושה מוקדמת ומציע בהיסוס לעשות ריסוס, והיא כצפוי לבעלה ממהרת להגן בשתי ידיים על הגדוד החשוף שלה – "לאאאאאא!!!!"

כל הכעס, הדחייה, המרירות כלפי הקטנות האלו נבלע ברצון בלתי מתפשר להגן עליהן, עדינה מספרת. ואז, כשבעלה יוצא מובס וסתום אוזניים מהמטבח, והיא נשארת לבד עם הנמלים, והן חושבות שכפות הרגליים שלה הן חלק אינטגראלי מהנתיב שלהן - היא באמת מתייאשת, לוקחת מגבת רטובה, אומרת בבושה "סליחה אחיות", מניפה את המגבת באוויר ו...

ותמיד, תמיד באותה נקודה - כשעדינה כבר עם המגבת מוכנה להנחתה - מתחיל להתנגן לה בראש אותו "שיר נמלים". מכירים? בכל אופן יש שם שורה כזאתי: "נמלה-לה-לה בשיתוף פעולה, כל אחת תמיד עוזרת ממלאה את תפקידה, וביחד יכולות..."

"ותגידי את, איך, איך אני יכולה להרוג אותם עם שיר כזה??? הרי הן דוגמה לכל האנושות, מה!!!" אומרת עדינה השכנה על הספסל. ובזמן שהיא ממשיכה לפרט את הרגשות הקשים של קונפליקט הנמלים, התחילו אצלי גם כמה בירורים. זה קורה לי תמיד בתקופת החגים. בירורים.

קודם כל חשבתי, "ומה יהיה אם ימציאו את שיר הג'וקים? יש מצב?" אבל ניערתי מהר את הראש והג'וקים יצאו ממנו.

במקום זה חשבתי...

תשימי לב ממי, זה הבירור. חשבתי: תארי לעצמך שיכתבו שיר כזה על אנשים ממש, על שיתוף פעולה, שכך ביחד יכולים להרים פירורים כל כך גדולים. ואז כל פעם שמישהו רוצה לרסק למישהו את הפרצוף, או להחריב לו ת'בית, להצית ת'מכונית, לצרוח לו עם פרצוף אדום לתוך האוזן – שישמע, להתלונן עליו במשטרה, כל פעם שזה קורה, יתחיל להתנגן לו בראש השיר הזה (זה צריך להיות ממש קליט, כזה להיט) והוא יתחיל במקום זה לחייך לכולם ולפרגן.

מה את אומרת, מוצא חן לך הרעיון? לכבוד החגים נוציא כזה "שיר האנשים"?

בינתיים אני חוזרת לעדינה ולשיר הנמלים. אז יאלה, שנה טובה ומתוקה. בשמחות.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך