?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

שימושון – מה עושים עם הכסף במצב חירום

shutterstock 3435689 new

פרטים

העיסוק בכסף, דווקא עכשיו - אינו מובן מאליו,

ויש מי שמרים גבה ושואל מדוע כשהתותחים רועמים,

צריך בכלל להתעסק בכסף?

התשובה ברורה: גם בעיתות חירום, אנו זקוקים לכסף כדי לספק את צרכי היום יום שלנו: מזון, ביגוד, דלק, שירותי בריאות, לשלם שכר דירה או משכנתא. החיים נמשכים ואיתם גם ההוצאות וכל הבעיות הכלכליות הקיימות. בנוסף, מצב החירום מציב בפנינו אתגרים ובעיות כלכליות חדשות.

  • מאת: אופיר לוי, רואה-חשבון ומנהל כספים, חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות.

נכון, המדינה עושה רבות כדי להקל על תושבי הדרום בתקופת העימות. בחלק מהאזורים הוכרז משק לשעת חירום (מל"ח) שמטרתו להבטיח הן את ביטחון התושבים והן את המשך האספקה של מוצרים ושירותים חיוניים. עסקים שפעילותן תיפגע ועובדיהם יקבלו פיצוי מהמדינה ומהביטוח הלאומי, הבנקים הונחו להקל עלינו בטיפול ביתרות חובה ובחריגות בחשבונות העו"ש ושורה ארוכה של גופים עסקיים הכריזו על הטבות ומבצעים לתושבי הדרום.

בנוסף לגילויי הסולידריות, יש גם עצות פרקטיות שיסייעו לנו להתמודד עם המצב:

ממה להימנע?

1. התגברו על הנטייה שלא להתעסק עם הכסף, לא לחשוב עליו בכלל. המצב החדש מחייב היערכות כלכלית חדשה. זו עובדה.

2. הימנעו מקבלת החלטות פזיזות, מתוך לחץ. טעויות כאלו עולות לנו כסף רב, בהווה ובעתיד.

3. זה לא הזמן לנסות ולהפיק רווחים ספקולטיביים מהשקעות בבורסה ולהעריך מה תהיה תגובתה לתסריטים בטחונים ודיפלומטים שונים. את זה תשאירו למקצוענים.

4. הימנעו מפעולות חפוזות בכספי החיסכון הפנסיוני שלכם: בקרן הפנסיה, קופת הגמל, ביטוח החיים ולברי המזל שבינינו – גם בקרן ההשתלמות. משיכות כספים בטרם עת, עלולה להיות יקרה מאוד ולפגוע בביטחון הסוציאלי שלנו. מנגד, אפשר במרבית המקרים, להתאים את מסלול החיסכון לתנאים המשתנים ולעלייה בסיכון הכלכלי והביטחוני. הכי בטוח – תתייעצו עם יועץ פנסיוני אובייקטיבי, כזה שלא מקבל עמלות ממנהלי החיסכון הפנסיוני שלנו. ומאחוריו מסתתרים בדר"כ ניגודי אינטרסים.

5. זה לא הזמן לקחת על עצמכם מחויבויות כלכליות חדשות, המבוססות על היכולת הכלכלית הנוכחית שלכם ועל התקווה הטבעית לשיפור בעתיד. ימים יגידו. כרגע – עדיף להישאר שמרן, גם אם ההזדמנויות נראות קורצות ומזמינות במיוחד. שמרנות, בעיתות חירום, היא נכס כלכלי.

מה כדאי לעשות:

  1. להגדיל את כמות המזומנים שברשותנו, לסכום שיספיק לנו לתקופה של חודש לפחות.
    הסיבה: ייתכן שסניפי הבנקים והכספומטים לא יהיו זמינים עבורנו כבשגרה. כשמחזיקים סכומי מזומן גדולים יחסית בבית, כדאי למצוא עבורם מקום בטוח ודיסקרטי.
  2. לרכוש מזומנים גם בדולרים, מהבנקים או מחנויות הצ'יינג' הרבות ולהחזיק גם אותם בבית, במקום בטוח.
    הסיבה: המטרה היא ליצור כרית ביטחון, בטוחה וזמינה, למקרי קיצון.
    למרות יציבותו ואמינותו של השקל הישראלי, צריך לזכור שהדולר נחשב למקום מפלט בטוח בכל העולם. אין מדובר ברכישה ספקולטיבית למטרות רווח, והסיכוי שנפסיד עליה שקול לפוטנציאל הרווח ממנה.
  3. לצמצם צריכה והוצאות שאינן הכרחיות.
    הסיבה: אי הוודאות צפויה להימשך ועת העלות הכלכלית הגבוהה של העימות נשלם כולנו, דרך מיסים, קיצוצים בתקציב המדינה ובקצבאות הביטוח הלאומי וגזירות כלכליות נוספות.
    זה לא הזמן להיות פזרן. להיפך – כדאי לקחת אחריות על התקציב המשפחתי ולבחון היטב כל הוצאה והוצאה.
  4. לאלו מאיתנו שיש תיק השקעות, זה הזמן להתייעץ עם יועץ השקעות מוסמך.
    הסיבה: למשבר יש השלכות כלכליות רבות וכדאי לאמץ גישה שמרנית וסולידית, שמטרתה לשמור מה שיש ולצמצם סיכונים.
  5. לגלות גמישות בהחלטות שיכולות לשפר מצבכם הכספי.
    הסיבה: מי מכם שקרוב להשלים עסקה שצפויה להזרים לו סכום כסף, אך מתעכבת בשל חילוקי דיעות לא מהותיים, זה לא הזמן להיות "גרושניק". להיפך. טוב ציפור אחת ביד, מציפור + 5% על העץ.
  6. קניות משותפות, סיוע ועזרה הדדית עם השכנים והקהילה.
    הסיבה: השכנים שלנו, בבניין, או בשכונה, נמצאים בדיוק באותו מצב כמו שלנו. אם נתחבר ונשתף פעולה, נוכל לחסוך בהוצאות בקניות מרוכזות, לסייע אחד לשני ולא פחות חשוב – לחזק אחד את השני.

צמד המילים "נתחבר-נרוויח" הוא יותר מ- רק סיסמה יפה.

הוא מבטא את הערך הכלכלי והחברתי האדיר של הערבות ההדדית בינינו.

שיהיה בהצלחה.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך