?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

ערבות הדדית כאלטרנטיבה לגזירות הכלכליות

shutterstock 93497497 new

 

ראיון עם עצמי.

"אז מה היה לנו שם?" כמו שצוחקים הגששים?

משבר עולמי חסר תקדים שמזדחל אט אט לישראל – יש.

חרחדה צפוייה בצמיחה הכלכלית – יש.

האבטלה תגדל משמעותית ואין תוכנית חירום לטפל בה? - לצערנו.

גידול בהוצאות הממשלה על ביטחון, הסכמי שכר ויישום חלקי(מאוד) של המלצות טרכטנברג - יש

החלטה אמיצה על הכפלת יעד הגירעון בתקציב 2013 ל-3% - יש.

צורך כלכלי ברור בגזירות כלכליות, כדי למנוע קטסטרופה וצנע אחר כך – יש.

הנפגעים העיקריים מהגזירות הן השכבות החלשות ומעמד הביניים – יש.

צפוי גידול נוסף באי השיוויון בשל המשבר והגזירות הכלכליות במתכונתן הנוכחית – בהחלט.

האם הגזירות הכלכליות יפגעו בצמיחה וביכולת המשק להתמודד עם המשבר – בהחלט.

הגזירות החדשות יפגעו גם בעשירים ובבעלי ההון בישראל – בהחלט כן.

אם הממשלה היה מטילה גזירות ה"חברתיות", במקום אלה שהוטלו – זה היה עוזר? - כנראה שלא.

למה? הגזירות האלטרנטיביות יסייעו להקטין את אי השיוויון והפערים, נכון? – כן.

אז למה אתה אתה נגדן? אולי כי הן לא פיתרון למשבר, אלא עוד פלסטר על פצע פתוח? – נכון.

אתה בעד לשתף את הציבור ומומחים מטעמו בדיוני התקציב, כמו שעשה טרכטנברג? - בטח.

מה, שולחנות עגולים, שקיפות והקשבה יגדילו עת הלגיטימצייה של תקציב "לא קל"? – בדיוק.

רגע, תיכף תגיד לי שכמו בעולם, גם אצלנו אין פיתרון כלכלי מוכר לבעיות? – ברור שאין.

אולי זה בגלל שלא טיפלו במרכיב האנושי, בחוסר האמון, בעויינות הבסיסית בין כולם לכולם? – נכון.

אתה יודע שהכלכלנים המובילים בעולם מודים שהם אובדי עיצות, שגם מדע הכלכלה במשבר? – יודע.

אז מה עושים? הרי ברור שכל השיטה הכלכלית והחברתית מבוססת עלינו, ועל היחסים בינינו – ברור.

אה, הבנתי, אז אתה מציע לשנות את הקשרים בינינו. חסל סדר דרווינזם כלכלי וניאו-ליברליזם? - חסל.

אז בעצם לשיטה הכלכלית והחברתית הקיימת יש ייצר הרס עצמי? – כן.

מה, שניפרד מהשיריון שעטינו על עצמנו, מהקרבות, מהעימותים, מ"העבדות המודרנית? – "ביי ביי

אם הבנתי אותך נכון, המשבר "דוחף" אותנו לאחד כוחות, לשתף פעולה, לשמור זה על זה? – נכון.

זה בגלל שבעולם הגלובלי, כולנו תלויים זה בזה , כולנו בסירה אחת? – ברור.

והמשבר נובע מכך שלמרות שאנחנו באותה סירה, כל אחד חותר לכיוון אחר ואפילו קודר חור תחתיו? - כן

אז בעצם משתלם לנו לשתף פעולה, להתחבר, לדאוג אחד לשני, להתחשב זה בזה? – משתלם ובגדול.

רגע, אז אם אני דואג לך, זה ישתלם גם לי, נכון? – ועוד איך.

בטח הססמה שלך היא מ"אדם לאדם זאב" ל- "אדם לאדם ערב" ? – רעיון מצויין.

מה, שאני אתייחס לכולם כאילו הם בני המשפחה הקרובה שלי ? – תשתדל.

וכלכלה שתבסס על ערבות הדדית בינינו תשתלם לנו ? – בטח תשתלם.

בטח תגיד לי שתוזיל את יוקר המחייה, כי מי יפקיע מחירים מאבא או אמא שלו? – הפנמת. יפה.

והפערים הכלכליים יצטמצמו, כי במשפחה כולם דואגים לכולם? - ו'ואללה צודק.

והכלכלה השחורה תדעך ומיליארדים יזרמו לקופת המדינה לטובת הכלל? - ברור

וקשרי הון שלטון? התעמרות של מונופלים? הטעייה של צרכנים? ותספורות? - ביי ביי

ומה עם ניגודי האינטרסים של המוסדיים, אפליית המחירים בבנקים והלוביסטים? - יעבדו לטובתך.

אתה מחליף את המצע שעליו מושתתות כל המערכות, או שתהרוס, תלאים ותפרק? – רק מצע.

וכל שאר המערכות הקיימות ישתנו בהתאם, כי כולן מבוססות על יחסים בינינו? - אכן כך.

נשמע טוב, אבל די אוטופי, לא? למה לא תנסה צעדים פרקטיים? – ניסו הכל.

תיכף תגיד לי שזו הפרקטיקה היחידה שלא ניסינו? - אכן כך.

נניח, אבל שינויים כאלה יקחו שנים, לא? – ממש לא.

השינוי מצריך הסברה, חינוך, שינוי ערכים וסביבה תומכת? - צודק.

ובינתיים – אם ננסה לתחבר בינינו בערבות הדדית, נרגיש איזשהו שיפור? – וודאי.

מדוע, אולי בגלל שזה מה שמתחייב מהתלות בינינו ונתחיל לשחות עם הזרם במקום נגדו? – בדיוק.

אז ערבות הדדית זה אידיאל, או שיש לה ערך כלכלי אדיר? - גם וגם.

לפחות אנחנו מסכימים שצריך כאן שינוי חברתי כמו אוויר לנשימה. - פיקוח נפש.

אתה לא דברן גדול, אתה יודע? - בטח יודע.

תודה. - בבקשה.

  • מאת: אופיר לוי, רואה-חשבון ומנהל כספים,חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך