?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

אסטרטגיית "בת היענה" שלנו מול המשבר הולכת וממצה את עצמה. מה עושים הלאה?

shutterstock 69949249 new

 

כולם מחפשים "בונקר פיננסי", אבל במקום הלא נכון

כשאתם קוראים כותרות מאיימות בעיתונים, על משבר עולמי שהולך ומחריף, על מפולת בבורסות ועל משבר מזון חסר תקדים שמתקרב אלינו בגלל עלייה במחירי הסחורות החקלאיות ונזקי בצורת ברחבי העולם, התגובה הראשונה היא לא לעשות כלום ולהמשיך הלאה במאבק הקיום היום יומי שלנו.

סה"כ, מה כבר יש לי, לך, לנו לעשות בכל העניינים הרציניים האלה שברומו של עולם? בשביל זה יש מנהיגים, ממשלות, נשיאים וארגונים בינלאומיים.

אבל, נאמנים לציווי של דאגה לעצמנו, אנחנו בכל זאת חושבים על איך כל הצרות האלה ישפיעו עליי ומה אני יכול לעשות בנוגע לכך?

התגובה כמעט אוטומטית היא לדאוג לכסף, לחסכונות, לכרית הביטחון שכל אחד מאיתנו מנסה ליצור לעצמו ליום סגריר.

בכל זאת - כסף נתפס על ידנו ככרית הביטחון האולטימטיבית. הוא קונה מזון, קונה שירותי בריאות, קונה דלק, הסקה ועזרה בתשלום בכל תחום שנצטרך.מי שיכול מגדיל קצת את החיסכון, מי שיכול -מקצץ קצת בהוצאות ויש שעושים גם את זה וגם את זה.

במקביל, אנו מבינים שכל החדשות המאיימות האלה לא יכולות להיות טובות עבור החסכונות שלנו ולכן אנו נוטים להקטין את הסיכון עד למינימום האפשרי.

בעגה המקצועית, קוראים לזה Run to safety, כלומר "ריצה לנכסים בטוחים", על חשבון מכירה של נכסים פיננסיים מסוכנים.

איך זה מתבטא בפועל? ציבור המשקיעים בכל העולם, חלקנו ישירות, חלקנו בעצת יועץ ההשקעות שלנו וחלקנו בעקיפין באמצעות המשקיע המוסדי שמנהל עבורנו את החיסכון הפנסיוני שלנו, פשוט מקטין סיכונים.

מה מוכרים? בעיקר מניות ואג"ח קונצרני, תעודות סל וקרנות נאמנות המתמחים באפיקים אלה.

מה קונים? כאן נכנסת מידת התחכום והידע הפיננסי , משולבת בעוצמת הפחד מפני קטסטרופה פיננסית כלל עולמית.

יש שפשוט מושכים כסף מהבנק ומגדילים את כמות המזומן שברשותם. כמו שאומרים, אין ידיד נאמן מכסף מזומן. ואכן בתקופות של חשש עולה ממשבר פיננסי, ניכרת עלייה בכמות המזומן ויתרות הזכות בחשבונות עו"ש. הבעיה היא שיש לאלטרנטיבה הזו גם לא מעט חסרונות. אינפלצייה עלולה לשחוק את ערך הכסף שאינו צובר ריבית. כסף מזומן גם פגיע לגניבות, תקלות ( החתול השתין על המזרון...) ועוד.

יש הרוכשים אג"ח מדינה, של מדינות הנתפסות כבטוחות להשקעה, למשל ארה"ב, גרמניה וישראל.

עודפי ביקוש באג"ח מדינה, כחלק מתהליך של Run to safety מעלים את מחירי האג"ח הממשלתי ובהתאם התשואה שלהם לפדיון יורדת ( באג"ח, מתקיים יחס הפוך בין מחיר לבין תשואה שנתית לפדיון, נסביר את זה בהזדמנות אחרת).

הבעיה היא שכיום, מחירי האג"ח הממשלתי באותם שווקים שהציבור מחשיב כ"בטוחים" כל כך יקרים, ממש על סף בועה, שהסיכוי להמשיך ולהרוויח מהם עלול להיות נמוך מהסיכוי להפסדים בהמשך הדרך. בעצם, מי שקונה אותם כיום, עד כדי כך מודאג מהמשבר העולמי שהוא מוכן להקריב את התשואה על כספו ולהסתפק בכך שפשוט יהיה מי שיחזיר לו את ההשקעה, ביום שיצטרך אותה.

בנוסף, איך אפשר לחשוב שגרמניה, ארה"ב או ישראל, לצורך הדוגמה, הן מדינות בטוחות להשקעה? המשבר העולמי הזה, לא "ידלג" על אף כלכלה, ככה זה כשבעולם הגלובלי, כולם קשורים זה לזה ותלויים זה בזה והתלות הזו מורגשת מאוד בתחומי כלכלה ופיננסים. כל החמרה נוספת במשבר העולמי, פוגעת גם בכלכלות החזקות ביותר בעולם, או ישירות, או בעקיפין, באמצעות הרעה בתנאי הסחר הבינלאומיים, ירידה בייצוא ( כמו שקורה לסין, ישראל ומדינות רבות ואחרות).

כלומר, ההשקעה באג"ח מדינה, של מדינות שנחשבות כבטוחות ושהציבור מאמין שיחזירו את חובן למשקיעים עד הסנט האחרון, הופכת לפופולארית מאוד בתקופות משבר ובינתיים היא גם הוכיחה את עצמה.

שני סימני השאלה שהיא מעלה הם:

1. עד מתי זה יימשך? מה גבול הכדאיות הכלכלית ברכישת אג"ח מדינה עם תשואה לפדיון נמוכה מאוד, לפעמים אפילו אפסית או שלילית, בזמן שברור שמדובר בכל זאת בנכס פיננסי שההשקעה בו כרוכה בסיכונים רבים, כמו סיכון המנפיק, סיכון המח"מ ( משך החיים הממוצע של איגרת החוב, Duration), סיכוני ריבית ועוד.

2. מה יקרה אם אותן המדינות הנחשבות בעיני המשקיעים כבטוחות, יתדרדרו למשבר בעוצמה שלא חוו בעבר? הרי מחירי האג"ח שלהם עלולים להתדרדר למחירי האג"ח של יוון, ספרד, פורטוגל ואיטליה. האם מישהו יכול להגיד, בימים טרופים אלה, שזה לא תסריט שצריך לקחת בחשבון?

מי שיותר שמרן, קונה דולר, או זהב, או שניהם. שני הנכסים האלה נחשבים ל"מקלט בטוח" מפני קטסטרופות.

חלקנו רוכשים אותם בבורסה, באמצעות תעודות סל וקרנות נאמנות מתמחות וחלקנו - השמרניים שבינינו, רוכשים אותם פיזית ושמים בבית ו/או בכספת בבנק.

גם במלחמות, אנשים רוכשים דולרים וזהב. מדובר בנכסים הנחשבים לחסינים לחלוטין ושתמיד אפשר לארוז איתנו ולצאת לדרך, אם לא תהיה לנו ברירה והעניינים יחמירו בצורה דרסטית. לכן, אנו רואים עלייה במחירי הזהב והדולר. זה מעיד על עוצמת החשש והפחד של משקיעים בכל העולם.

אגב, לא מדובר על דפוסי התנהגות של משקיעים קטנים חסרי השכלה פיננסית בלבד. מדובר גם על דפוס השקעה דומה אצל המשקיעים הגדולים והמתוחכמים בעולם, פרטיים ומוסדיים כאחד. אפילו

בנקים מרכזיים של מדינות מבצעים מהלכים דומים, כדי להגן על עתודות הכסף שלהם ושל הממשלות.

איך יכול להיות שאני מרוויח מהמשבר הכלכלי העולמי?

מי שתוהה מדוע בסה"כ המשקיעים לא נראים מודאגים, כפי שאמורים היו להיראות בתקופה כה סבוכה ומאיימת, התשובה היא כי על כל שקל שהם הפסידו במניות ובאג"ח קונצרני מסוכן, סביר שהם הרוויחו את אותו שקל ואפילו יותר מכך, בחזרה מההשקעות ה"בטוחות" האלה באג"ח מדינה, בדולר ובזהב - 3 נכסים שמחירם עלה בצורה משמעותית לאחרונה.

החישוב כאן מסובך, צריך לקחת בחשבון גם את תמהיל ההשקעות, בין האפיקים השונים ולראות מה קיזז את מה ובכמה, אבל העיקרון ברור.

שלושה מסרים אחרונים, לקינוח:

1. רוצים אינדיקטור אמין ומדויק לרמת החשש העולמי מארמגדון פיננסי של ממש? רוצים נייר לקמוס שינבא עבורכם אם זה רק "עוד" משבר מפחיד שבא וילך, כדרכו של כל קודמיו? פשוט תסתכלו על מחיריהם של שווקי האג"ח הממשלתי במדינות כמו גרמניה, ארה"ב, שווייץ, קנדה, אוסטרליה ואפילו ישראל.

אם התשואות לפדיון נמוכות מאוד וממשיכות בתהליך של ירידה נוספת בתשואות - זה אומר שהמשקיעים עדיין מאמינים שיקבלו את ההשקעה שלהם באג"ח בחזרה מהמנפיקים, כלומר מהממשלות. ובהתאם - הם אינם סבורים שכלו כל הקיצים ודרכנו לקטסטרופה של ממש, שתטרוף את הקלפים לחלוטין.

כנ"ל לגבי מחיריהם של הדולר והזהב.

2. בעולם גלובלי -אינטגרלי, בו כולנו קשורים ותלויים זה בזה, בקשר הולך ומתהדק, אפילו בכל כורחנו, אין דבר כזה נכס פיננסי בטוח לחלוטין. אפקט דומינו הרסני יכול לפגוע גם במדינות ובנכסים הנחשבים כיום לבטוחים לחלוטין.

3. הנכס האמיתי שיכול להגן עלינו מפני המשבר העולמי, הוא ערבות הדדית בינינו. הסיבה האמיתית למשבר היא הפער האדיר שנוצר בין שיטה מדינית/כלכלית/חברתית שהלכה והקצינה והפכה דורסנית, אגואיסטית, מניפולטיבית, אכזרית, מנופחת, בלתי יעילה ואטומה לסבל האנושי ולמצוקות של בני האדם, לבין השיטה המתבקשת מהעובדה הפשוטה שאנחנו באמת כולנו יחד באותה סירה, תלויים זה בזה בקשר שאי אפשר לנתק, גם אם ננסה. אם נצליח לתרגם את שותפות הגורל הזו בינינו, להתקשרות חדשה המבוססת על דאגה, התחשבות, אכפתיות, נכונות לוויתורים הדדיים וערבות הדדית בינינו - הפער הזה המורגש בנו כמשבר ילך וייסגר ותהליך צמצומו יסמן הקלה מיידית במצוקות ובמשבר העולמי, בכל התחומים.

מדוע? הרי יש המון נושאים לטיפול: הריכוזיות, קשרי הון שלטון, אטימות ושררה ממשלתית, פערים חברתיים אדירים, דיור בר השגה עוד ועוד.. כל אלה נכונים ובאמת ייקח זמן להסדיר את כל הנושאים החיוניים האלה , אבל בכל זאת המגמה היא שחשובה כאן. אם נתחיל להגביר את שיתופי הפעולה וההתחשבות ההדדית, נאחד כוחות מול האתגרים הרבים שלפנינו ונבין שאין לנו ברירה אלא לעבוד יחד, נגלה הקלה מיידית במשבר, כי זה משול לשחייה עם הזרם במקום נגדו. העולם הגלובלי והמקושר "דוחף" אותנו לכיוון הזה ולכן, המשבר הזה, למרות שהוא גובה ויגבה מאיתנו מחיר יקר, הוא בראש ובראשונה הזדמנות עבורנו, להתחיל מחדש והכול מתחיל באופייה של ההתקשרות בין אדם לזולתו, כיוון שעל מארג הקשרים הבינאישיים מושתתות כל מערכות החיים: הפוליטית, המדינית, הפיננסית, החינוכית, התקשורתית וכל שאר המערכות המקיפות אותנו. זאת כרית הביטחון האמיתית שלנו ולא אסטרטגיית השקעה כזו או אחרת.

  • מאת: אופיר לוי, רואה-חשבון ומנהל כספים,חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך