ראשי

נספח 1: האג'נדה החינוכית של "תנועת הערבות"

אנו רואים את התהליך כתהליך אסטרטגי בעל ראייה לטווח ארוך. העקביות והשיטתיות צריכות לבוא לידי ביטוי גם בדורות הבאים שייקחו את מקומנו, ושעל כתפיהם תתבסס החברה הטובה יותר שכולנו מעוניינים לבנות.

העקרונות הם אותם עקרונות, וביסודם הערבות ההדדית, אך עשינו גם התאמה לדור הצעיר שיוכל לפרוח מתוך הזרעים שאנו שותלים היום.

הבעיה בחינוך ידועה וכואבת. אין צורך להכביר במילים. ילדים לא מתעניינים. הציונים יורדים בהתמדה. המורים עוסקים יותר ממחצית מזמנם בבעיות משמעת וסדר, ההורים סובלים. כולם מביעים חוסר שביעות כללי מהמערכת.

חלק מהבעיות נובעות מהאופן שבו בנויה המערכת – היא מתקשה להסתגל לשינויים. אבל השינוי הכרחי.

מבט חטוף וכואב אל המקום שאנחנו שולחים את ילדינו אליו מדי יום, יגלה שלא השתנה הרבה מאז המאה ה-19 וימי המהפכה התעשייתית: 40 ילדים בכיתה, ישיבה מאחורי שולחנות, אסור לזוז או לקום, שיעורים ארוכים, הפסקות אוכל קצרות, כמויות אדירות של ידע לשינון, תנועה מרוכזת של ילדים מכיתה לכיתה ועוד ועוד.

כל אלה נבעו מהצורך דאז להקים "פס ייצור" של עובדים שיאכלסו את המפעלים הרבים שהוקמו.

גם אם לא דייקנו לגמרי בפרטים, המתרחש היום בין כותלי בית הספר משקף היבט מצומצם מאוד של המושג "חינוך".בתי הספר משתדלים להקנות לילד כלים שבעזרתם הוא יוכל להמשיך וללמוד באוניברסיטה, אבל הם לא מחנכים אותו במלוא מובן המילה.

כי החינוך הוא לא רק ידע. "חינוך" זהו שם כללי לתהליך שמעצב את האישיות, את ההשקפות ואת ההתנהגות של כל אחד ואחד מאיתנו. מהות החינוך היא ללמד את הילד - האדם הקטן - איך להתמודד עם החיים, ומה לעשות כדי להצליח בהם באמת. בית הספר, שמכשיר אותם בעיקר לשנן חומר, כבר מזמן לא רלוונטי עבורם. וזו אולי הסיבה העיקרית לכך שהילדים שלנו מעבירים את מרב זמנם בציפייה לרגע שבו יסתיימו הלימודים.

לפיכך אנו מחויבים לשינוי קונספטואלי בפרדיגמה החינוכית.עלינו להתבונן באתגרים שמציב בפנינו העולם המודרני ולראות האם החינוך שלנו עונה עליהם.

והעולם המודרני שבו אנו חיים הופך בתום התפתחות ארוכת שנים, לכפר גלובלי שבו כולנו קשורים מבחינה חברתית, פוליטית וכלכלית.

מרגע שנקשרנו בטבורנו אחד לשני אנחנו כבר לא יכולים לחיות על פי ערכים כמו חוסר התחשבות ודאגה לאינטרסים צרים. אלה ערכים ששייכים לעולם הישן, האינדיבידואלי והאגוצנטרי. מרגע שבו האנושות הפכה למערכת אינטגרלית וגלובלית חלים עליה החוקים שחלים על כל מערכת כזו בטבע.

גוף האדם הוא דוגמה למערכת אינטגרלית כזו. שיתוף הפעולה וההרמוניה בין כל תאי הגוף, מאפשר לגוף לשמור על בריאות תקינה. כדי לשמור על בריאות הגוף כל תא פועל לטובת המערכת כולה. ההרמוניה בין התאים הופכת את הגוף הבריא למכונה מושלמת ומדהימה, ובריאות הגוף תורמת משמעותית גם לבריאות האישית של כל אחד מהתאים.

האופן שבו פועלים התאים בגוף מבטא חוקיות שחלה על קשרי הגומלין בטבע כולו – יציבותה של כל מערכת תלויה ביחסים ההדדיים ששוררים בין הפרטים שמרכיבים אותה.

אי לכך, כל עוד אנו ממשיכים להתייחס זה לזה בצורה אנוכית (למרות שהעולם הפך אינטגרלי), אנו פועלים בניגוד לחוקי הטבע. אנו נדמים בכך לתא בגוף חי שצורך לעצמו בלבד. במקרה של גוף האדם התוצאה היא גידול סרטני, ובמקרה שלנו: משבר בכל תחומי החיים.

כדי לצאת ממעגל הקסמים הזה, עלינו לשדרג את רשת הקשרים בינינו לגלובלית באמת. כל אדם חייב להכיר בטבע העולם שבו הוא חי ולהבין שבמאה העשרים ואחת גורלו תלוי ביחס שלו כלפי אנשים אחרים.לצד דיגיטציה (חינוך טכנולוגי) של הלימודים, אנחנו צריכים לבנות אנשים רגישים לזולת, אכפתיים ואחראים בהתייחסותם לעולם, אנשים שירצו להמשיך וללמוד כל חייהם.

מכל האמור עולה כי העולם שמתגלה לעינינו בראשית המאה ה-21 אינו זקוק לפיתרון חומרי, כלכלי או פוליטי בלבד. בראש ובראשונה הוא זקוק לפיתרון חינוכי. לא מן הסתם השיח הציבורי שנוצר סביב גלי המחאה החברתית בישראל, מציג את הצורך בחינוך לערכים כמו צדק חברתי וערבות הדדית.

אבות הפסיכולוגיה ההתנהגותית, ההתפתחותית והחברתית וכן מחקרים עדכניים במדעי החברה,[1] קובעים כי הגורם המכריע בעיצוב אישיותו והתנהגותו של האדם היא הסביבה שמקיפה אותו. לכן לחנך פירושו להכניס את הילד לסביבה נכונה, שתשפיע עליו בצורה חיובית ותעניק לו ערכים ראויים. מסקנה – כדי שיצמח כאן דור שיוציא את העולם מהמשברים שבהם הוא נתון, עלינו להשקיע ביצירת סביבה אחרת לילדינו.

כבר מילדות האדם הצעיר צריך להבין שהאגואיזם הצר – הרצון ליהנות עלחשבון הזולת – הוא הסיבה המרכזית לסבל שקיים בעולם המבוגרים.במקביל, עלינו להראות לילדים (באמצעות המחשות והפעלות מסוגים שונים) כיצד יחסים של התחשבות, סובלנות והבנה הדדית יהפכו את חייהם וחיינו לטובים יותר. בדיוק כמו שיחסי האיזון וההרמוניה ההדדית ששוררים בטבע, יוצרים הרמוניה ומאפשרים את קיוםהחיים.

להלן עשרת העקרונות החשובים בחינוך לעולם הגלובלי:

1. סביבה בונה אדם –סביבת הילדים היא גורם ההשפעה המרכזי על הילד. לכן עלינו ליצור ביניהם מיני-חברה, משפחה קטנה, שבה כולם דואגים לכולם. ילד שיגדל בסביבה כזאת, לא רק שיפרח ויצליח להביא לידי ביטוי את כל היצירתיות והפוטנציאל שטמונים בו, אלא יצא אל החיים עם תחושת שליחות ודאגה לבניית חברה דומה גם בעולם שנמצא מחוץ למסגרת הבית-ספרית.

2. דוגמה– ילדים מתרשמים ולומדים מהדוגמאות שאנחנו מספקים להם, גם באופן אישי מהמדריכים ומההורים שלהם וגם מהמדיה ומכלל התכנים שהם נחשפים אליהם.

3. שוויון– בתהליך הלימוד אין מורה אלא מחנך, שהוא אמנם בוגר יותר מן הילדים, אך אמור להיתפס ולהתנהג כ"אחד משלהם", שותף לדרך. כך הוא יוכל להעלותם בהדרגה מעלה מעלה. וזה תקף לכל היבטי הלימוד. דוגמה אחת לעיקרון השוויון היא שבמהלך השיעור הילדים והמחנכים יושבים במעגל ומשוחחים יחד, והשיחה מתנהלת ב"גובה העיניים".

4. לימוד דרך משחקים– באמצעות משחקים הילדים גדלים, מפתחים, מבררים את הקשר בין דבר לדבר. משחק הוא הכלי שבאמצעותו ילד מכיר את העולם. למעשה, ילדים לא שומעים מילים. הם לומדים מהחוויה. לכן, הכרחי לשלב משחקים כמתודה המרכזית בעבודה עם ילדים. נכון לבנות עבורם משחקים שמהם כל ילד יבין שהוא לא מצליח בלי האחרים, שכדי להצליח עליו לוותר לאחרים ושחברה טובה יכולה רק להועיל לו.

5. טיולים וסיורים שבועיים – מדי שבוע יש לארגן יום מיוחד שבו הילדים יוצאים אל מחוץ לכותלי בית הספר, אל הטבע או אל מקום רחוק כלשהו, בהתאם לגיל הילדים, כגון: גני חיות, פארקים, בתי חרושת, מפעלים, ישובים חקלאיים, אתרי צילום סרטים, תיאטראות. כמו כן יש ללמד אותם כיצד פועלות המערכות האנושיות שמשפיעות על חיינו כגון: משטרה, דואר, בנקים, בתי חולים, מוסדות ממשלה, בתי אבות ועוד – כל מקום שבאמצעותו ניתן ללמד את הילדים מהם התהליכים השונים שמרכיבים את מעגל החיים בעולמנו. במהלך הסיור ישולבו הסברים ולאחריו יתקיים דיון על מה שראו.

6. בוגר מלמד צעיר– קבוצות הגיל הבוגרות מאמצות קבוצות גיל צעירות יותר, ואילו הצעירים חונכים את הצעירים מהם, וכן הלאה. כך כולם מרגישים שותפים לתהליך הלימוד, ורוכשים כלים חיוניים לקשר עם אחרים.

7. בתי משפט ל"קטנטנים"– כחלק מהתהליך הלימודי, צריכים הילדים "לשחק" מצבים שבהם הם נתקלים בחיי היום יום – קנאה, שליטה, משחקי כוח, שקר ורמאות. עליהם לשחק את המצבים הללו, ולאחר מכן לנסות לעורר יחד ביקורות ובירור חברתי. באמצעות חוויות כאלה ילמד הילד להבין ולהרגיש את האחר. הוא יפנים שגם אחרים יכולים להיות צודקים, למרות שכרגע הוא לא מקבל את דעתם. הוא יבין שמחר גם הוא יכול להימצא במצב דומה, שלכל אדם ולכל דעה יש מקום בעולם ושיש להתייחס בסבלנות לכולם.

8. צילום הפעילויות– מומלץ לתעד את הפעילויות שבהם משתתפים הילדים ולאחר מכן לצפות בהן יחד. כך הילדים יוכלו להתבונן על עצמם מהצד, לראות כיצד הגיבו במקרים שונים, לנתח את השינויים שהם עוברים ולפתח יכולת של רפלקציה עצמית.

9. קבוצות קטנות עם מספר מדריכים– כדאי מאוד שכל קבוצה בת 15-10 ילדים תלווה בשני מדריכים ואיש מקצוע.

10. תמיכה של ההורים– על ההורים לתמוך בבית בתהליך החינוכי שמתרחש בבית הספר – לדבר עם הילד על חשיבות הערכים שלמד בבית הספר, להוות דוגמה למי שנוהגים על-פי ערכים אלה, ובוודאי לא להנחיל ערכים אחרים. לשם כך יש לפתוח קורסי הדרכה להורים.

יישום בפועל
לפני כשנתיים התחלנו ליישם את שיטת החינוך הגלובלי במסגרת עמותת "לגדול בכיף".

"לגדול בכיף" היא עמותה חינוכית ללא מטרות רווח, שהוקמה על ידי הורים, במטרה ליצור סביבה, לילדים ולבני נוער בעולם, שתעלה על נס את ערכי האהבה והדאגה לזולת. אנחנו מאמינים שילדים שירכשו כלים למימוש הערכים הללו, יזכו לחיים של אושר, שמחה והגשמה עצמית.

כדי להשיג את מטרתה, העמותה פועלת במספר מישורים:

רשת מרכזי חינוך לילדים
מרכז החינוך "לגדול בכיף" מפעיל מפתח ומיישם מדי יום את שיטת החינוך הגלובלית, במסגרת לימודים משלימה, לשכבות גיל בטווח 6-18. סניפים רבים בארץ ובעולם נמצאים בשלבים שונים של הקמה ומימוש השיטה על פי הניסיון שנצבר בסניף המרכזי של "לגדול בכיף" בפתח תקווה.

סביבה וירטואלית
האתר שעליו עובדת מחלקת האינטרנט של "לגדול בכיף" ויעלה בקרוב לאוויר, עתיד לספק סביבה וירטואלית, חינוכית, אינטראקטיבית ודינמית לילדים ולמחנכים בארץ ובעולם, המבוססת על ערכי האהבה, ההתחשבות והדאגה לזולת.

בית ספר לקולנוע
עמותת "לגדול בכיף" מפעילה בית ספר לקולנוע בניהולו של סמיון וינוקור, ובהשתתפות מיטב המרצים במכללות ובאקדמיות לקולנוע בישראל. מטרתו להעניק לילדים ולנוער כלים ליצירת תכנים מקוריים וייחודים שנושאים את מסר ההתחשבות וההבנה ההדדית.

נפל"א – נוער פועל למען איחוד
ארגון הנוער "נפל"א" נוסד מתוך צורך לספק סביבה תומכת ואוהבת לבני נוער (גילאי18-12) מהארץ ומהעולם, השואפים לקדם ביניהם את ערכי ההתחשבות והאהבה לזולת.

מערך פיתוח תוכן חינוכי ותוכניות לימודים
פיתוח תוכן לימודי וחווייתי לילדים, להורים ולמחנכים.

שיתופי פעולה עם אונסק"ו
שיטת החינוך הגלובלי התקבלה בהצלחה על ידי יושבת ראש ארגון אונסק"ו העולמי הגב' אירינה בוקובה. המפגש הוליד סדרת שיתופי פעולה בין הארגונים, הכוללים: כתיבת ספר משותף בנושא החינוך הגלובלי, פורומים בינלאומיים משותפים ועוד.

אנחנו ב"תנועת הערבות" מרגישים מחויבים לחלוק את פירות מחקרינו עם האנושות באמצעות ערוצי מולטימדיה שונים, בדרכים פופולאריות ואטרקטיביות. וזאת כדי להעלות את המודעות להכרחיות לכונן בינינו יחסים של אחריות ומעורבות, לספק ידע נגיש וחופשי וכן לכוון ולספק פתרונות.לפיכך נשמח לספק מידע נוסף, דוגמאות וחומרי עזר לפי דרישה.